סעד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 21:
היישוב עלה על הקרקע ב[[י"ב בתמוז]] [[ה'תש"ז]] ([[30 ביוני]] [[1947]]), במלאת שנה ל"[[השבת השחורה|שבת השחורה]]", בשיטה דומה במקצת להקמת יישובי [[חומה ומגדל]]. היישוב נבנה בלילה על ידי הרכבת מבנים שנבנו מראש לשם כך. היישוב הוקם על ידי בוגרי תנועת [[בני עקיבא]] וזהו [[הקיבוץ הדתי]] הראשון שהוקם על ידי ילידי הארץ. מקומו נבחר בשל קרבתו לקיבוץ הדתי [[בארות יצחק]], ששכן כמה ק"מ מדרום לו (על יד מקומו הנוכחי של קיבוץ [[נחל עוז]]).
במהלך [[מלחמת השחרור]] עמד הקיבוץ בשולי דרכו של הטור המצרי שפלש לארץ עם הכרזת המדינה. הקיבוץ הופגז קשות, ובמשך חודשים חיו חברי הקיבוץ בבונקרים ומנהרות מתחת לאדמה, והמשיכו בשגרת חייהם. כתוצאה מן ההפגזות נהרסו כל המבנים מעל פני האדמה, למעט "בית הביטחון" - המבנה היחיד עשוי בטון שהיה במקום. "בית הביטחון" הפך היום למוזיאון "[[מעוז מול עזה]]" המְסַפר וממחיש את עמידת הגבורה של שלושת הקיבוצים הדתיים בנגב בתקופת [[מלחמת השחרור]]: סעד, [[כפר דרום]], ו[[בארות יצחק]].
לאחר המלחמה העבירו חברי הקיבוץ את יישובם כקילומטר מזרחה, מעֵבר לגבעה, כדי לא להיות נתונים לתצפית מהעיר [[עזה]] הסמוכה. השם שנבחר לקיבוץ על ידי מייסדיו היה "'''עלומים'''", אולם בהחלטת המוסדות המיישבים שונה השם ל"'''סעד'''" - שֵם המסמל את העזרה של היישוב ל[[הנגב|נגב]].
| |||