סעד
סַעַד הוא קיבוץ המשתייך לקיבוץ הדתי וממוקם בקרבת רצועת עזה, שדרות ונתיבות. מבחינה מוניציפלית הקיבוץ משתייך למועצה אזורית שדות נגב (למרות שמבחינה כלכלית, היה קשור בעבר למועצה אזורית שער הנגב). במאה ה-21 הקיבוץ מונה כ־170 משפחות, ויותר מ־700 נפשות.
 בית הכנסת בקיבוץ סעד
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שדות נגב |
| גובה ממוצע[1] | 102 מטר |
| תאריך ייסוד | 1947 |
| תנועה מיישבת | הקיבוץ הדתי |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 846 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.1% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   סעד  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
5 מתוך 10 |
| http://www.saad.org.il | |
היסטוריהעריכה
_of_Kibbutz_Sa%27ad,_Israel.jpg)
ראשיתו של הקיבוץ בקבוצת ההכשרה "עלומים" שהתמקמה בשכונת בן ציון בנתניה בשנות ה-40.[3] לאחר מכן, עבר מחנה ההכשרה להרצליה ושם היה עד שנת 1949, כשבשנת 1947 הוקמה נקודת הקבע בנגב המערבי, אולם רוב נשות הקיבוץ והילדים נשארו בהרצליה עד לאחר מלחמת העצמאות.
היישוב עלה על הקרקע בי"ב בתמוז ה'תש"ז (30 ביוני 1947), במלאת שנה ל"שבת השחורה", בשיטה דומה במקצת להקמת יישובי חומה ומגדל. היישוב נבנה בלילה על ידי הרכבת מבנים שנבנו מראש לשם כך. היישוב הוקם על ידי בוגרי תנועת בני עקיבא וזהו הקיבוץ הדתי הראשון שהוקם על ידי ילידי הארץ. מקומו נבחר בשל קרבתו לקיבוץ הדתי בארות יצחק, ששכן כמה ק"מ מדרום לו (על יד מקומו הנוכחי של קיבוץ נחל עוז).
במהלך מלחמת העצמאות עמד הקיבוץ בשולי דרכו של הטור המצרי שפלש לארץ עם הכרזת המדינה. הקיבוץ הופגז קשות, ובמשך חודשים חיו חברי הקיבוץ בבונקרים ומנהרות מתחת לאדמה, והמשיכו בשגרת חייהם. כתוצאה מן ההפגזות נהרסו כל המבנים מעל פני האדמה, למעט "בית הביטחון" - המבנה היחיד עשוי בטון שהיה במקום. "בית הביטחון" הפך היום למוזיאון "מעוז מול עזה" המְסַפר וממחיש את עמידת הגבורה של שלושת הקיבוצים הדתיים בנגב בתקופת מלחמת העצמאות: סעד, כפר דרום, ובארות יצחק.
לאחר המלחמה העבירו חברי הקיבוץ את יישובם כקילומטר מזרחה, מעֵבר לגבעה, כדי לא להיות נתונים לתצפית מהעיר עזה הסמוכה. השם שנבחר לקיבוץ על ידי מייסדיו היה "עלומים", אולם בהחלטת המוסדות המיישבים שונה השם ל"סעד" - שם המסמל את העזרה של היישוב לנגב.
כלכלהעריכה
הקיבוץ מתפרנס מחקלאות (בעיקר גידול גזר, תפוחי אדמה, הדרים, חיטה, אבוקדו, רפת, לול, תירס), שירותי הסעדה (קייטרינג)[4] ואולם אירועים. בקיבוץ יש גם חממות לגידול אמריליס ופרחים אחרים למטרות ייצוא, וכן לגידול ירקות לזרעים. מפעלים: מפעל הפלסטיק סיפן נמצא בשטח הקיבוץ, מעסיק חברים מהקיבוץ, אך כבר איננו בבעלותו; המפעל פופלי נותן שירותי מיון וניקוי של תוצרת חקלאית.[5]
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[6] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[7]
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סעד- סיפור מקומי סעד - ארכיון קהילתי מבוסס ציר זמן כולל תמונות, מסמכים וסרטונים על ציר זמן
- סעד(הקישור אינו פעיל) באתר המועצה האזורית שדות נגב
- סעד, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- מעוז מול עזה
- סעד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ "הכשרת קבוץ סעד - קבוצת 'עלומים'", בתוך: פרופ' אבשלום מזרחי (עורך), בן-ציון - השכונה שלי: מחזון למעש, נתניה: הוצאת האגודה לטפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר, תשנ"ה 1995, עמ' 381-396
- ^ אתר הקייטרינג
- ^ מידע על הקיבוץ באתר הקיבוץ
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים