תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 16:
|}}
[[קובץ:Památník holokaustu - 2.jpg|ממוזער|שמאל|200|טקסט חצוב באבן, ב'''צ'כית''' ובעברית, על חורבות בית הכנסת ב[[טפליצה]], לזכר יהדות אירופה שנרצחה בשואה]]
'''צ'כית''' (מכונה לפעמים גם '''בוהמית''') הנההיא [[שפה]] סלאבית מערבית, מתוך קבוצתמקבוצת [[שפות סלאביות|השפות הסלאביות]] שלבמשפחת [[שפות הודו -אירופיות|משפחת השפות ההודו אירופאיות]]. השפה הצ'כית קרובה יחסית ל[[סלובקית]], ל[[פולנית]] ולו[[סורבית]]. במשך יותר מאלף שנות התפתחותה באזורים החופפים פחות או יותר את שטחה שלשטח [[הרפובליקה הצ'כית]] של ימינו היא הושפעה רבות מהשפה הגרמנית המדוברת באזורים השכנים ממערב. הצ'כיתהשפה מדוברת בפי כ-12 מיליון דוברים ומתוכם 10 מיליון מתוכם הם אזרחי [[הרפובליקה הצ'כית]], שהיא שפתה הרשמית, ועד ל-[[1991]] הייתה הצ'כית שפתה הרשמית של [[רפובליקה|רפובליקת]] [[צ'כוסלובקיה]].
{{מפת תמונה/שפות סלאביות}}
'''צ'כית''' (מכונה לפעמים גם '''בוהמית''') הנה [[שפה]] סלאבית מערבית, מתוך קבוצת [[שפות סלאביות|השפות הסלאביות]] של [[שפות הודו אירופיות|משפחת השפות ההודו אירופאיות]]. השפה הצ'כית קרובה יחסית ל[[סלובקית]], ל[[פולנית]] ול[[סורבית]]. במשך יותר מאלף שנות התפתחותה באזורים החופפים פחות או יותר את שטחה של [[הרפובליקה הצ'כית]] של ימינו היא הושפעה רבות מהשפה הגרמנית המדוברת באזורים השכנים ממערב. הצ'כית מדוברת בפי כ-12 מיליון דוברים 10 מיליון מתוכם הם אזרחי [[הרפובליקה הצ'כית]], שהיא שפתה הרשמית, ועד ל-[[1991]] הייתה הצ'כית שפתה הרשמית של [[רפובליקה|רפובליקת]] [[צ'כוסלובקיה]].
 
הצ'כית החלה להופיע בכתב במהלך המאה השלוש עשרהה-13 בערך, תחילה היו ניבים צ'כיים רבים אך במאות ה-15 וה-16 לספירה עם הרפורמות הדתיות באותה התקופה התפתחה השפה הצ'כית לצורתה התקנית, על בסיס הניב של [[פראג]]. בצ'כית שבע [[יחסה|יחסות שמות עצם]] בדומה להרבה שפות סלאביות אחרות, והבחנה ברורה בין תנועות קצרות וארוכות המסומנות כקו נטוי מעל האות (á) והטעם נופל לרוב על ההברה הראשונה במלה.
 
בדומה ל[[פולנית]] ו[[אוקראינית]] (אך לא ל[[רוסית]]) קיימת בצ'כית [[עיצורים מחונככים |פלטליזציה]] (ריכוך) של עיצורים 'קשים' בסוף המלה בנטיות היחסה. כך למשל:
* Praha ([[פראג]]) -> V Praze (בפראג).
 
צ'כית הנה שפה עשירה בעיצורים, ונפוצות בה צרורות עיצורים בלא שתישמע ביניהם תנועה כלשהי. הצ'כית מאפשרת הברות ואף מלים שלמות ללא תנועה. לדוגמה prst (אצבע).
 
==הגיית השפה הצ'כית וכתיבתה==
===עיצורים===
{{-}}
{| class=wikitable style=text-align:center; style="float: left;"
|+פונמות בצ'כית
שורה 117 ⟵ 115:
| colspan=2 |
|}
 
{{מפת תמונה/שפות סלאביות}}
 
{| border=2 cellspacing=0 cellpadding=2 style=text-align:center
שורה 250:
 
{| border=2 cellspacing=0 cellpadding=2 style=text-align:center
| colspan=4 |{{כ}}| <big>'''[[תנועה (פונולוגיה)|התנועות]]'''</big>
|-
! '''הסימון{{ש}}הגראפי'''
שורה 257:
|-
| '''Aa'''
| rowspan=2 |{{כ}}| (ː){{כ}}[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/50/Open_central_unrounded_vowel.ogg {{יפא|ä}}]
| align=right | נהגה כהגיית פתח
|-
שורה 264:
|-
| '''Ee'''
| rowspan=3 |{{כ}}| (ː){{כ}}[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/7/71/Open-mid_front_unrounded_vowel.ogg {{יפא|ɛ}}]
| align=right | נהגה כהגיית צירי פתוחה מעט
|-
שורה 277:
|-
| '''Ii'''
| rowspan=2 |{{כ}}| [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/4c/Near-close_near-front_unrounded_vowel.ogg {{יפא|ɪ}}]
| rowspan=2 align=right | נהגה כהגיית '''i''' במלה האנגלית '''in'''{{הערה|האותיות ⟨i í⟨ מחנככות את האותיות ⟨d n t⟨ למצב ⟨ď ň ť⟨, למעט במלים ממקור זר - ראה לעיל}}
|-
שורה 283:
|-
| '''Íí'''
| rowspan=2 |{{כ}}| ː{{כ}}[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/91/Close_front_unrounded_vowel.ogg {{יפא|i}}]
| rowspan=2 align=right | נהגה כהגיית חיריק ארוכה
|-
שורה 289:
|-
| '''Uu'''
| rowspan=3 |{{כ}}| (ː){{כ}}[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/5d/Close_back_rounded_vowel.ogg {{יפא|u}}]
| align=right | נהגה כהגיית שורוק
|-
שורה 299:
|-
| '''Oo'''
| rowspan=2 |{{כ}}| (ː){{כ}}[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/a/a6/Mid_back_rounded_vowel.ogg {{יפא|o̞}}]
| align=right | נהגה כהגיית חולם
|-