הצבא הרומי בתקופת הרפובליקה התיכונה – הבדלי גרסאות

מ
האבדות הכבדות במלחמה הפונית השנייה גרמו למחסור חמור בכח אדם בצבא. בעקבות האבדות, גויסה כמות גדולה של לגיונות חדשים בשנות המלחמה. לדוגמה, בשנת 216 (השנה בה נערך קרב קאנאי), גויסו לצבא הרומי שבעה לגיונות חדשים. בסך הכל, בתקופה הקצרה שבין השנים 214-218 גויסו לצבא 26 לגיונות חדשים.<ref>בראנט, כוח אדם, עמוד 418</ref> לשם השוואה, בשיא המלחמה הפונית השנייה, מנה הצבא כולו כ- 20 לגיונות, שהיוו כשליש מאוכלוסיית הגברים ברומא כולה.
 
מחסור חמור זה גרם להורדה משמעותית של הסטנדרטים בגיוס החיילים. בשנת 213, ההון הנדרש להצטרפות לצבא ירד מ-11,000 [[איסר|איסרים]] ל-40004,000 איסרים. גויסו גם חיילים שלא יכלו לממן את ציודם, ולכן ציוד זה מומן עבורם מקופת המדינה. תהליך זה נמשך עד שבשנת 123 ההון הנדרש ירד ל- 1,500 איסרים בלבד. תוך כדי תהליך זה וכתוצאה ממנו, גם ההבדלים בין סוגי החיילים השונים היטשטשו, עד שנעלמו כליל.
 
===הקוהורטה===