בה"ד 4 – הבדלי גרסאות

ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] החלו לעבור טירונות בבסיס גם חיילים איכותיים יותר כמו טירוני [[העתודה האקדמית]] וטירוני [[שייטת הצוללות]] של [[חיל הים]], וכן טירוני וחניכי קורס ה[[הכנה למ"כים]] שעברו טירונות [[חי"ר]] קרבית, כהכנה לצאתם ל[[קורס מ"כים]] של ה[[נח"ל]] ב[[מחנה שבטה]] שהכשיר את מדריכי העתיד ל[[בהלבה"ד 4]] ול[[ביה"ס לחי"ר]] ([[בה"ד 3]]). במחזור [[אוגוסט]] [[1966]] אף נשלחו חלק מהבוגרים ליחידות קרביות כמו ה[[חרמ"ש]] ו[[חטיבת גולני]].

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הוחלט להעביר את בסיסי ההדרכה לאזורי [[יהודה ושומרון]]. כך עבר [[בה"ד 4]] למתקן ששימש לפני כן את [[הלגיון הערבי|צבא ירדן]]. בשלב זה יוחד הבה"ד בעיקר לטירונות לחיילים שלא יועדו לתפקידים קרביים ("טירונות כלל צה"לית" וטירונות כושר לקוי). בסוף שנות השביעים שימש בה"ד 4 כבסיס הטירונים הגדול בארץ. הוא אכלס והכשיר כ-2,000 טירונים במחזור, בנוסף לאנשי סגל ומפקדה ששירתו בבה"ד. בבה"ד עברו הכשרה כל החיילים שיועדו לעבור "טירונות כלל צה"לית" וכן התקיימו בבה"ד קורסים שונים, דוגמת: קורסי מכ"ם, הכנה לקורס קצינים ועוד. כמו כן הבה"ד שימש גם כן את חילות האוויר והים כחלק מהכשרת פרחי טייס וצוערי חובלים, שעברו בבה"ד טירונות. בתקופה זו כונה הבה"ד על ידי חייליו ועל ידי יחידות אחרות בצה"ל בשם "בה"ד 4 הלוחמת" שם שדבק בו לאורך שנים. עם חלוף השנים הקורסים השונים פוזרו ביחידות צה"ל השונות.