פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 24 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
בשלהי [[המאה ה-19]] נחשב ב[[אנגליה]] חופש החוזים כמרכיב חשוב של מדיניות ציבורית. מאוחר יותר, במהלך [[המאה ה-20]] השתנתה הגישה, ו[[לורד דנינג]] השווה את חופש החוזים לדיכוי החלש.
 
חופש החוזים, שהיה דומיננטי במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, הולך ומצטמצם עקב הגבלות שבחקיקה, למשל במקרה שהחוזה נערך בין צד חזק וצד חלש, ולכן באה התערבות שלוהתערבות המדינה שמטרתהבאה להגן על הצד החלש, במחיר של פגיעה בחופש החוזים. בעקבות זאת יש האומרים שבמקום חופש החוזים מתקיים בימינו צדק חוזי. השופט [[חיים כהן]] ציין: "'הצדק החוזי' השתלט - ועתיד להוסיף ולהשתלט - על דיני החוזים, לא רק כדי למנוע עושק וניצול, כפייה והטעיה, אי־חוקיות ואי־מוסריות, אלא בעיקר כדי להכניס לתוכם ערכים וסטנדרדים מחייבים של תום לב ושל סבירות".{{הערה|[[חיים ה' כהן]], '''המשפט''', [[מוסד ביאליק]], 1991, הסעיף "חופש החוזים", עמ' 860-859}}
 
==בישראל==
ב[[ישראל]] קובע סעיף 24 ל[[חוק החוזים (חלק כללי)]] כי: "תכנו של חוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים", ובכך מטמיע בחוק הישראלי את עקרון חופש החוזים. סעיף 30 לחוק מסייג חופש זה, בקובעו: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל".