הקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה – הבדלי גרסאות

ב-1906 ייסד פרנק ולסמן - שהיה למנהל הקונסרבטוריון - את תזמורת הקונסרבטוריון של טורונטו וניהל אותה. כעבור שנתיים היה גוף זה ל[[התזמורת הסימפונית של טורונטו|תזמורת הסימפונית של טורונטו]]. בשנת 1924 התמזגה האקדמיה הקנדית למוזיקה עם הקונסרבטוריון. [[גלן גולד]] - שיש הטוענים כי תלמידו הבולט ביותר של המוסד - למד [[תאוריית המוזיקה]], [[עוגב]] ו[[פסנתר]] בקונסרבטוריון ובגיל 12, בשנת 1946, סיים את לימודיו שם עם תעודת ARCT בהצטיינות יתרה.{{הערה|1=[http://www.glenngould.com האתר הרשמי של גלן גולד]}}

 

 

בתקופתו של המנהל [[אטורה מאצולני]] (1968-1945) גדל הקונסרבטוריון במהירות. מאצוֹלֶני היה מנהל התזמורת מאז 1934. עוד שתי דמויות בולטות שתרמו להישגי התקופה הזו היו יו"ר מועצת המנהלים אדוארד ג'ונסון (בשנים 1959-1947) וארנולד וולטר, שהתמנה למנהל החטיבה העליונה, שנוסדה בשנת 1946. החטיבה העליונה הציעה תוכנית דו-שנתית שכללה הכשרה לביצוע מקצועי בשילוב עם קורסים נוגעים לדבר בתאוריה וב[[תולדות המוזיקה]]. הצלחתו הראשונית של המיזם היניבה תוכנית תלת-שנתית שבסופה יהיו הבוגרים זכאים לתעודת אמן. לצד מיזמים אלה נפתח ב-1946 בית הספר ל[[אופרה]] של הקונסרבטוריון, שסיפק הכשרה בכל ההיבטים של הפקה אופראית. פיתוחים אלה הוליכו ליצירת להקת האופרה של הקונסרבטוריון המלכותי, שהייתה בהמשך, בשנת 1959, ל[[להקת האופרה הקנדית]].