הטריומווירט הראשון – הבדלי גרסאות

{{הפניה לערך מורחב|מרקוס ליקיניוס קראסוס}}

 

 

 

קראסוס אהב לעמוד מאחורי הקלעים וחיפש לעצמו שותף זוטר נאמן שהיה יכול לקדם את ענייניו השונים. קיסר היה פוליטיקאי רעב ונמרץ שהיה בתחילת הקריירה הפוליטית שלו ולכן היה מועמד טוב מבחינתו של קראסוס. קראסוס אכן תמך בו במערכות בחירות קודמות וכעת הסכים להדק את שיתוף הפעולה ביניהם.

קיסר היה הצד החלש בתחילת השותפות הזאת.{{הערה|G. R. Stanton and B. A. Marshall p. 209}} הוא זה שגם הרוויח את מירב ההון הפוליטי כתוצאה מכך. פומפיוס זכה כבר לשלושה טריומפים (אפילו אחד היה אירוע נדיר) וכיהן כבר כקונסול. גם קראסוס כיהן כקונסול והיה יכול בנקל לתמוך במועמד אחר. קיסר לעומתם הצליח בקושי רב להיבחר רק לכוהנת הפראיטור, והיה זקוק מאוד לשותפים חזקים שהיו יכולים לתמוך בו, במיוחד נוכח מצבו הכלכלי הקשה (מסעי בחירות היו עסק יקר מאוד ובמיוחד חלוקת השוחד לבוחרים). לא מפתיע אם כך שדווקא קיסר יזם את הפניה לשני שותפיו הבכירים ודאג להשכין שלום ביניהם.{{הערה|דעה זו מקובלת מאוד ראו לדוגמה: M. Gelzer, pp 68-9}} יחד עם זאת, שני שותפיו הבכירים היו זקוקים לפוליטיקאי נמרץ שיכול היה לעשות את העבודה, במיוחד נוכח כישלון מועמדיהם הקודמים שכשלו בכך לחלוטין. מצד שני היו צריכים פוליטיקאי שניתן לשלוט בו ולא יקום עליהם. מבחינתם יוליוס קיסר היה בדיוק כזה. בסופו של דבר, התברר כי טעו ויוליוס קיסר היה זה שהפיק את מרב ההון הפוליטי מהברית, כשהוא משתמש בה לקידום מטרותיו הפוליטיות.

 

 

[[סווטוניוס]] כותב כי כוחו של הטריאומווירט היה כה גדול עד ששום דבר לא היה נעשה ברפובליקה ללא הסכמתם{{הערה|סווטוניוס, [[חיי שנים-עשר הקיסרים]], קיסר, 19.2 [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Suetonius/12Caesars/Julius*.html קישור לגרסה דיגיטלית]}} אך זאת הגזמה כפי שניתן לראות מתוצאות הבחירות של שנת 56 שבה נבחרו שני קונסולים ([[לוקיוס מארקיוס פיליפוס (קונסול 56 לפנה"ס)|לוקיוס מארקיוס פיליפוס]] ו[[גנאיוס קורנליוס לנטולוס מרקלינוס]]) שהיו עוינים לטריאומווירט.