לוקיוס קורנליוס קינה – הבדלי גרסאות

לאחר ש[[לוקיוס קורנליוס סולה]] יצא עם צבאו למזרח, החל קינה במאבק פוליטי להחזרת מריוס וחבריו לרומא בשאיפה להחזיר את חוקי [[סולפיקיוס]]. הניסיון להחזיר חוקים אלו נתקל בתגובתה האלימה של סיעת האצולה, בראשות חברו לקונסולט [[גנאיוס אוקטאוויוס]], והאירועים האלימים שהתרחשו (שלפי המסורת נהרגו בהם עשרת אלפים איש) הביאו להגליית קינה ותומכיו מרומא.

קינה ותומכיו מיהרו לגייס צבא מבני הברית האיטלקים, ומחלק מגדודי הצבא הרומי שחנה ב[[קמפניה]]. מריוס, שכנראה היה בקשר קבוע עם קינה, ניצל את ההזדמנות וחזר לאיטליה עם כח של כ-500 איש, שהיה מורכב בעיקר מעבדים משוחררים ושכירי חרב [[נומידיה|נומידים]]. הוא הצליח לאסוף אל דגלו ששת אלפים חיילים, שכללו פליטים פוליטיים, עבדים משוחררים וחיילים מקרב בני הברית האיטלקים. כמו כן הצליח מריוס להעמיד [[חיל ים|צי]] של ארבעים אוניות שהציב בשפך ה[[טיבר]], ועצר את הגעת אסדות התבואה לרומא. מריוס התאחד עם קינה, והכיר בו בתור הקונסול החוקי (למרות שבעיר רומא נבחר כבר קונסול אחר במקומו), וקינה מסר בידיו את הפיקוד על צבאו וסמכות פרוקונסולרית.

אחרי מותו של מריוס, [[לוקיוס ולריוס פלאקוס]] הפך לקונסול שני. בשנת 84 נאלץ לצאת למלחמה כנגד [[לוקיוס קורנליוס סולה|סולה]] שחזר באותה עת ממלחמתו נגד [[מיתרידטס השישי, מלך פונטוס]] ונהרג על ידי חייליו במרד שפרץ במחנהו.