דמוקרטיה ישירה – הבדלי גרסאות

את החוקים וההצעות שעלו לפני האסיפה ערכו חברי המועצה. שהם בעצמם היו אזרחים בני 30 שנים ומעלה. בכל שנה נבחר למועצה 500 אזרחים בהגרלה, והם תפקדו כחברי מועצה במשך שנה אחת. אזרח לא יכול היה להיבחר ליותר משתי קדנציות ולא יכול היה להיבחר לשתי קדנציות רצופות. חברי המועצה שימשו כממשלה. הם התחלקו לוועדות שמנו 10 חברים כ"א, כאשר בכל יום התחלף ראש הוועדה. חברי המועצה קיבלו הצעות חוק מאזרחים והצעות מערי-מדינה אחרות והגישו אותם לאסיפת העם.

#'''ניתוח כספי''': משרד האוצר מוציא ניתוח כספי של היבטי החוק עד 25 ימי עבודה, החל מיום קבלת גרסת החוק הסופית.

הוגים אנרכיסטים טענו בעבר כי קהילות אמורות לנהל את חייהן בעצמן על ידי דמוקרטיה ישירה. ניהול החברה כולה בשיטה זו, היה אידאל אנרכיסטי ישן. התפתחות טכנולוגיות התקשרות והמחשוב בעשורים האחרונים של [[המאה ה-20]] איפשרה מבחינה טכנית את התהליך של קבלת החלטות על ידי המוני אנשים. בנוסף, רשת האינטרנט מאפשרת כיום מבחינה טכנית יכולת העברת מידע ורעיונות בין אנשים בצורה מבוזרת, דבר שמהווה חיזוק נוסף לרעיון הדמוקרטיה הישירה.

במקביל להתקדמות הטכנית, התפתחה בעולם המערבי, אכזבה ממשטרי הנציגים (או ממשטרי הדמוקרטיה הייצוגית).

סקרים שונים שנערכו על פני עשרות שנים, מראים כי במשך השנים חלה ירידה באמון של אזרחים במוסדות שאמורים לייצג אותם - ממשלה, פרלמנט, בתי משפט, וכלפי מוסדות ציבוריים בכלל - כמו פירמות ציבוריות או העיתונות. במקביל, ניתן לראות על פני שנים, מגמה ארוכת טווח של ירידה באחוז האזרחים המצביעים בבחירות.

*'''מפלגות פוליטיות''' - יש הטוענים כי ההתגבשות של מפלגות פוליטיות בדמוקרטיה נציגותית היא חיסרון, שבה לרוב יש צורך במשאבים משותפים כדי להצליח להיבחר. עם זאת, מפלגות כאלה פירושן שהנציגים צריכים לבצע פשרות בין הערכים שלהם לבין אלו של קהל הבוחרים, כדי להתאים את עצמם למצע המפלגה. לפעמים, יש צורך בפשרות קטנות, בזמנים אחרים, הצורך בפשרות גדולות יגרום לכך שהנציגים יפרשו או יחליפו מפלגה.

*'''[[עריצות הרוב]]''' - דמוקרטיה ישירה מוגבלת ביכולתה להגן על קבוצות מיעוט בחברה אשר להן אינטרסים ייחודיים. ההמון - יותר מקבוצת נבחרים - עלול לקבל הכרעות לא צודקות, בגללמפני ש(1)המצביעים חשים פחות אחריות כלפי תוצאות ההצבעה - מחמת מזעריות ההשפעה של כל הצבעה בפני עצמה על ההכרעה הסופית, ומחמת העובדה שההצבעה מתבצעת בדרך אגב ולא כעיסוק מרכזי, וכן בגללמפני ש(2)כל מצביע אלמוני חושש פחות מדעת הקהל על אופן ההצבעה שלו.

*'''[[פופוליזם]]''' - ההמון - יותר מקבוצת נבחרים - עלול לקבל החלטות לא נבונות, בהיעדר חשיבה והכרות לעומק, או מתוך העדפה של נוחות בטווח הקרוב על תועלת ארוכת טווח, בגלל מיעוט תחושת האחריות, כנ"ל, ובגללומפני שמטבע הדברים מידת האינטליגנציה, חכמת החיים, ניסיון החיים וכובד הראש של האזרח הממוצע פחותים מאלו של נבחר ציבור. כך, למשל, רוב הציבור יכול לתמוך בביטול מס הכנסה, אולם הדבר יחסל את יכולתה של המדינה להשקיע בתשתיות ובשירותים חברתיים. בדמוקרטיה ישירה דינמית יכול, אמנם, כל אזרח לבחור לגבי כל הכרעה ספציפית להשאירה לשיקול הדעת של נציג, אבל החשש הוא שלא בכל מקרה שבו זה נדרש האזרח יבין זאת.