דמוקרטיה ישירה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קישורים חיצוניים מישראל: זה לא צריך להיות הקישור הראשון
Mr. W (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 8:
כמעט מידי שבוע התאספו אזרחי אתונה בפניקס, וקיבלו החלטות בנושאי חוקים והצעות זמניות. הקוורום הנדרש לצורך קבלת החלטות היה 6000 אזרחים. כדי להגיע למכסת המינימום, המפגשים נערכו ליד השוק, והקהל נאסף מהשוק באמצעות חבל אדום הצבוע בצבע טרי. בפועל ישבו בישיבות בין 6000 ל-12 אלף אזרחים (מתוך 30 אלף אזרחים, לערך). כל אזרח קיבל בין בולה 1 ועד 3 בולות (שווה ערך ל1/6 עד 1/2 משכר יומו של עובד) עבור ההשתתפות באסיפת העם.
 
את החוקים וההצעות שעלו לפני האסיפה ערכו חברי המועצה. שהם בעצמם היו אזרחים בני 30 שנים ומעלה. בכל שנה נבחר למועצה 500 אזרחים בהגרלה, והם תפקדו כחברי מועצה במשך שנה אחת. אזרח לא יכול היה להיבחר ליותר משתי קדנציות ולא יכול היה להיבחר לשתי קדנציות רצופות. חברי המועצה שימשו כממשלה. הם התחלקו לוועדות שמנו 10 חברים כ"א, כאשר בכל יום התחלף ראש הוועדה. חברי המועצה קיבלו הצעות חוק מאזרחים והצעות מערי-מדינה אחרות והגישו אותם לאסיפת העם.
 
מערכת המשפט האתונאית הייתה מבוססת על בסיס אזרחים שגם הם הוגרלו לתפקיד השופטים. בכל שנה הוגרלו 6000 איש לתפקיד שופטים ובכל משפט השתתפו מ-201 שופטים ועד 1501 שופטים, בהתאם לחשיבות ואופי הדיון.
שורה 31:
#''' כתיבה וניסוח החוק''': מציע החוק מנסח את החוק ומחתים עליו 25 בעלי זכות בחירה.
#'''הגשת טיוטה''': החוק מוגש למשרד המשפטים, שם הוא מקבל כותרת ונכתב לו סיכום.
#'''ניתוח כספי''': משרד האוצר מוציא ניתוח כספי של היבטי החוק עד 25 ימי עבודה, החל מיום קבלת גרסת החוק הסופית.
#'''הרצה''': למציע יש 150 ימים כדי לאסוף את מכסת החתימות הדרושה, וההצעה הסופית עם החתימות צריכה להיות מוגשת 131 ימים לפני ההצבעה הכללית הבאה במדינה. במידה וההצעה מוגשת תוך פחות מ-131 ימים לפני ההצבעה הכללית הבאה, ההצעה תועלה בהצבעה שלאחר מכן.
#'''מכסת חתימות נדרשת''': לחוק רגיל, נדרשות חתימות במספר של 5% מהבוחרים שהצביעו בבחירות הכלליות הקודמות (נכון ל-2007: 433,971 חתימות). תיקון לחוקה דורש 8% (נכון ל-2007: 694,354 חתימות).
שורה 37:
 
==ניהול החברה כולה בדמוקרטיה ישירה==
הוגים אנרכיסטים טענו בעבר כי קהילות אמורות לנהל את חייהן בעצמן על ידי דמוקרטיה ישירה. ניהול החברה כולה בשיטה זו, היה אידאל אנרכיסטי ישן. התפתחות טכנולוגיות התקשרות והמחשוב בעשורים האחרונים של [[המאה ה-20]] איפשרה מבחינה טכנית את התהליך של קבלת החלטות על ידי המוני אנשים. בנוסף, רשת האינטרנט מאפשרת כיום מבחינה טכנית יכולת העברת מידע ורעיונות בין אנשים בצורה מבוזרת, דבר שמהווה חיזוק נוסף לרעיון הדמוקרטיה הישירה.
 
במקביל להתקדמות הטכנית, התפתחה בעולם המערבי, אכזבה ממשטרי הנציגים (או ממשטרי הדמוקרטיה הייצוגית).
סקרים שונים שנערכו על פני עשרות שנים, מראים כי במשך השנים חלה ירידה באמון של אזרחים במוסדות שאמורים לייצג אותם - ממשלה, פרלמנט, בתי משפט, וכלפי מוסדות ציבוריים בכלל - כמו פירמות ציבוריות או העיתונות. במקביל, ניתן לראות על פני שנים, מגמה ארוכת טווח של ירידה באחוז האזרחים המצביעים בבחירות.
 
הפיתוחים הטכנולוגיים יחד עם האכזבה משלטון הנציגים נתנו חיזוק לרעיון כי ניתן וצריך להחיל את כללי הדמוקרטיה הישירה על החברה כולה.
שורה 62:
*'''נטייה לשחיתות''' - ריכוז הכוח הוא חלק מובנה בממשלה ייצוגית. בחלק מהמדינות בהן יש דמוקרטיה כזאת יש נטייה ליצירת שחיתות. בדמוקרטיה ישירה, האפשרות לשחיתות קטנה יותר.
 
*'''מפלגות פוליטיות''' - יש הטוענים כי ההתגבשות של מפלגות פוליטיות בדמוקרטיה נציגותית היא חיסרון, שבה לרוב יש צורך במשאבים משותפים כדי להצליח להיבחר. עם זאת, מפלגות כאלה פירושן שהנציגים צריכים לבצע פשרות בין הערכים שלהם לבין אלו של קהל הבוחרים, כדי להתאים את עצמם למצע המפלגה. לפעמים, יש צורך בפשרות קטנות, בזמנים אחרים, הצורך בפשרות גדולות יגרום לכך שהנציגים יפרשו או יחליפו מפלגה.
 
* '''מעברי ממשלות''' - השינוי בין מפלגה שלטת אחת לאחרת, ובמידה פחותה יותר מנציג אחד למשנהו, יכול לגרום לאי-סדר משמעותי בממשלה ולשינויים בחוקים. לדוגמה, מזכירת המדינה של ארצות הברית (שהייתה בזמנו היועצת לביטחון לאומי), [[קונדוליזה רייס]], טענה כי תקופת המעבר מממשל קלינטון לממשל בוש הייתה הגורם העיקרי לכך שארצות הברית לא הייתה מסוגלת למנוע את הפיגועים ב-11 בספטמבר 2001.
שורה 69:
 
==טיעונים נגד דמוקרטיה ישירה==
*'''[[עריצות הרוב]]''' - דמוקרטיה ישירה מוגבלת ביכולתה להגן על קבוצות מיעוט בחברה אשר להן אינטרסים ייחודיים. ההמון - יותר מקבוצת נבחרים - עלול לקבל הכרעות לא צודקות, בגללמפני ש(1)המצביעים חשים פחות אחריות כלפי תוצאות ההצבעה - מחמת מזעריות ההשפעה של כל הצבעה בפני עצמה על ההכרעה הסופית, ומחמת העובדה שההצבעה מתבצעת בדרך אגב ולא כעיסוק מרכזי, וכן בגללמפני ש(2)כל מצביע אלמוני חושש פחות מדעת הקהל על אופן ההצבעה שלו.
 
*'''[[פופוליזם]]''' - ההמון - יותר מקבוצת נבחרים - עלול לקבל החלטות לא נבונות, בהיעדר חשיבה והכרות לעומק, או מתוך העדפה של נוחות בטווח הקרוב על תועלת ארוכת טווח, בגלל מיעוט תחושת האחריות, כנ"ל, ובגללומפני שמטבע הדברים מידת האינטליגנציה, חכמת החיים, ניסיון החיים וכובד הראש של האזרח הממוצע פחותים מאלו של נבחר ציבור. כך, למשל, רוב הציבור יכול לתמוך בביטול מס הכנסה, אולם הדבר יחסל את יכולתה של המדינה להשקיע בתשתיות ובשירותים חברתיים. בדמוקרטיה ישירה דינמית יכול, אמנם, כל אזרח לבחור לגבי כל הכרעה ספציפית להשאירה לשיקול הדעת של נציג, אבל החשש הוא שלא בכל מקרה שבו זה נדרש האזרח יבין זאת.
 
*'''יעילות ויישומיות''' - החלטה על כל או רוב הנושאים שיש להם חשיבות ציבורית על ידי משאל עם היא איטית ויקרה (במיוחד בקהילות גדולות), ויכולה להביא לאפתיה ציבורית ולעייפות מהצבעות. תומכים מודרניים של דמוקרטיה ישירה מציעים לרוב דמוקרטיה ישירה אלקטרונית כדי להתמודד עם בעיות אלה. הטיעון נגד הצבעה אלקטרונית, במיוחד אינטרנטית, נובע מכך שיש צורך בפיקוח מקיף ובהתמודדות עם בעיות אבטחה. כלומר, התוצאות שיאוחסנו על גבי שרתים אינטרנטיים יהיו פרוצות יותר להטיה ושינוי.