תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של יהודה שמחה ולדמן (שיחה) לעריכה האחרונה של Motique
שורה 5:
|דוברים=12,000,000
|שפת אם=12,000,000
|כתבשיטת הכתב=[[אלפבית לטיני|כתב לטיני]]
|משפחה=[[שפות הודו- אירופיות|הודו־אירופיתהודו אירופאית]]<br />
:&nbsp;[[שפות בלטו-סלאביות|בלטו-סלאבית]]<br />
::&nbsp;&nbsp;[[שפות סלאביות|סלאבית]]<br />
:::&nbsp;&nbsp;&nbsp;[[שפות סלאביות מערביות|סלאבית מערבית]]<br />
::::&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;'''צ'כית'''
|לאום= {{דגל|צ'כיה}} [[צ'כיה]]
|ארגון=[[האיחוד האירופי]]
|מוסד=Ústav pro jazyk český - המכון לשפה הצ'כית
|}}
[[קובץ:Památník holokaustu - 2.jpg|ממוזער|שמאל|200|טקסט חצוב באבן, ב'''צ'כית''' ובעברית, על חורבות בית הכנסת ב[[טפליצה]], לזכר יהדות אירופה שנרצחה בשואה.]]
'''צ'כית''' (מכונה לפעמים גם '''בוהמית''') היא [[שפה]] סלאבית מערבית, מקבוצת [[שפות סלאביות|השפות הסלאביות]] במשפחת [[שפות הודו-אירופיות|השפות ההודו־אירופיות]]. השפה הצ'כית קרובה יחסית ל[[סלובקית]], [[פולנית]] ו[[סורבית]]. במשך יותר מאלף שנות התפתחותה באזורים החופפים פחות או יותר את שטח [[הרפובליקה הצ'כית]] של ימינו היא הושפעה רבות מהשפה הגרמנית המדוברת באזורים השכנים ממערב. השפה מדוברת בפי כ-12 מיליון איש ומתוכם 10 מיליון אזרחי [[הרפובליקה הצ'כית]], שהיא שפתה הרשמית, ועד [[1991]] הייתה הצ'כית שפתה הרשמית של [[רפובליקה|רפובליקת]] [[צ'כוסלובקיה]].
{{מפת תמונה/שפות סלאביות}}
'''צ'כית''' (מכונה לפעמים גם '''בוהמית''') היא [[שפה]] סלאבית מערבית, מתוך קבוצת [[שפות סלאביות|השפות הסלאביות]] של [[שפות הודו אירופיות|משפחת השפות ההודו אירופאיות]]. השפה הצ'כית קרובה יחסית ל[[סלובקית]], ל[[פולנית]] ול[[סורבית]]. במשך יותר מאלף שנות התפתחותה באזורים החופפים פחות או יותר את שטחה של [[הרפובליקה הצ'כית]] של ימינו היא הושפעה רבות מהשפה הגרמנית המדוברת באזורים השכנים ממערב. הצ'כית מדוברת בפי כ-12 מיליון דוברים 10 מיליון מתוכם הם אזרחי [[הרפובליקה הצ'כית]], שהיא שפתה הרשמית, ועד ל-[[1991]] הייתה הצ'כית שפתה הרשמית של [[רפובליקה|רפובליקת]] [[צ'כוסלובקיה]].
 
הצ'כית החלה להופיע בכתב במהלך המאה ה-13השלוש עשרה בערך, תחילה היו ניבים צ'כיים רבים אך במאות ה-15החמש וה-16עשרה והשש עשרה לספירה עם הרפורמות הדתיות באותה התקופה התפתחה השפה הצ'כית לצורתה התקנית, על בסיס הניב של [[פראג]]. בצ'כית ישנן שבע [[יחסה|יחסות שמות עצם]] בדומה להרבה שפות סלאביות אחרות,. בצ'כית ישנה והבחנההבחנה ברורה בין תנועות קצרות וארוכותותנועות ארוכות המסומנות כקו נטוי מעל האות (á) והטעם נופל לרוב על ההברה הראשונה במלהשל המילה.
 
בדומה ל[[פולנית]] ו[[אוקראינית]] (אך לא ל[[רוסית]]) קײמתקיימת בצ'כית [[עיצורים מחונככים |פלטליזציה]] (ריכוך) של עיצורים 'קשים' בסוף המלההמילה בנטיות היחסה. כך למשל:
* Praha ([[פראג]]) -> V Praze (בפראג).{{ש}}
צ'כית עשירה בעיצורים, ונפוצות בה צרורות עיצורים בלא שתישמע ביניהם תנועה כלשהי. הצ'כית מאפשרת הברות ואף מלים שלמות ללא תנועה. לדוגמה prst (אצבע).
 
צ'כית היא שפה עשירה בעיצורים, נפוצות בה צרורות של כמה עיצורים בלי שתישמע ביניהם תנועה כלשהי. הצ'כית מאפשרת הברות ואפילו מילים שלמות ללא תנועה. לדוגמה prst (אצבע).
==[[פונולוגיה|הגײת השפה]] וכתיבתה==
===עיצורים===
{| class=wikitable style=text-align:center; style="float: left;"
|+פונמות בצ'כית
|
! colspan=2 | [[עיצורים סדקיים|סדקי]]
! colspan=2 | [[עיצורים וילוניים|וילוני]]
! colspan=2 | [[עיצורים חכיים|חכי]]
! colspan=2 | [[עיצורים בתר-מכתשיים|בתר־{{ש}}מכתשי]]
! colspan=2 | [[עיצורים מכתשיים|מכתשי]]
! colspan=2 | [[עיצורים שפתיים|שפתי]]{{ש}}(־[[עיצורים שפתיים|שִנִּי]])
|-align=center
! [[עיצורים אפיים|אפי]]
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|ɲ||width="15px" style="border-right: 0;"|
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|n||width="15px" style="border-right: 0;"|
| width="15px" style="border-left: 0;"|m||width="15px" style="border-right: 0;"|
|-align=center
! [[עיצורים סותמים|סותם]]
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|[<span style="color:red;">g</span>]||width="15px" style="border-right: 0;"|k
| width="15px" style="border-left: 0;"|ɟ||width="15px" style="border-right: 0;"|c
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|d||width="15px" style="border-right: 0;"|t
| width="15px" style="border-left: 0;"|b||width="15px" style="border-right: 0;"|p
|-align=center
! [[עיצורים מחוככים|מחוכך]]
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| style="border-left: 0;"|(ʤ)||style="border-right: 0;"|ʧ
| width="15px" style="border-left: 0;"|[ʣ]||width="15px" style="border-right: 0;"|ʦ
| colspan=2 |
|-align=center
! rowspan=2 | [[עיצורים חוככים|חוכך]]{{ש}}([[עיצורים חוככים#חוככים צדיים|צדי]])
| width="15px" style="border-left: 0;"| ||width="15px" style="border-right: 0;"|h
| width="15px" style="border-left: 0;"| ||width="15px" style="border-right: 0;"|x
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|ʒ||width="15px" style="border-right: 0;"|ʃ
| width="15px" style="border-left: 0;"|z||width="15px" style="border-right: 0;"|s
| width="15px" style="border-left: 0;"|v||width="15px" style="border-right: 0;"|<span style="color:red;">f</span>
|-align=center
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15px" rowspan=2 style="border-left: 0;"|r̝||width="15px" rowspan=2 style="border-right: 0;"|
| colspan=2 |
|-align=center
! rowspan=2 | [[עיצורים רוטטים|רוטט]]
| colspan=2 |{{כ}}
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
|-align=center
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|r||width="15px" style="border-right: 0;"|
| colspan=2 |
|-align=center
! rowspan=2 | [[עיצורים מקורבים|מקורב]]{{ש}}([[עיצורים מקורבים#מקורבים צדיים|צדי]])
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|j||width="15px" style="border-right: 0;"|
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
|-align=center
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|l||width="15px" style="border-right: 0;"|
| colspan=2 |
|-
| colspan=13 {{כ}}| <span style="color:red;">'''*'''</span> פונמות זרות
|}
{{מפת תמונה/שפות סלאביות}}
[[קובץ:Památník holokaustu - 2.jpg|ממוזער|שמאל|200|טקסט חצוב באבן, ב'''צ'כית''' ובעברית, על חורבות בית הכנסת ב[[טפליצה]], לזכר יהדות אירופה שנרצחה בשואה]]
 
הכתיב הצ'כי קל יחסית לקריאה, לכל צליל שמבטאים, הן תנועה והן עיצור , יש סימן ייחודי משלו.
{| border=2 cellspacing=0 cellpadding=2 style=text-align:center
==הגיית וכתיבת השפה הצ'כית==
! colspan=3 {{כ}}| <big>[[עיצור|העיצורים]]</big>
===[[עיצור|העיצורים]]===
|-
* '''Bb''' - נהגה כהגיית בי"ת דגושה, נהגה כהגיית פ"ה דגושה בסוף מילה.
! הסימון{{ש}}הגראפי
* '''Cc''' - נהגה כהגיית צד"י
! תעתיק{{ש}}[[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]]
* '''Čč''' - נהגה כ-צ'
! הערך הפונטי
* '''Dd''' - נהגה כהגיית דל"ת, נהגה כהגיית ת"ו בסוף מילה.
|-
* '''Ďď''' - נהגה כהגיית גימ"ל חכית (/ɟ/)
! rowspan=2 | Bb
* '''Ff''' - נהגה כהגיית פ"א רפה
| [[עיצור דו-שפתי, סותם, קולי|b]]
* '''Gg''' - נהגה כהגיית גימ"ל דגושה, נהגה כהגיית כ"ף דגושה בסוף מילה.
| rowspan=2 align=right | נהגה כהגײת בי"ת;{{ש}}כהגײת פ"א בסוף מלה{{הערה|שם=B F P V|במצב חנכוך [jɛ ~ ʲɛ], האותיות ⟨b f p v⟨ נכתבות ě- תחת je-, למעט מקרים מסוימים של ⟨b v⟨ - ראה להלן}}
* '''Hh''' - נהגה כהגיית ה"א קולית (כמו במילה "מהר").
|-
* '''CHch''' - נהגה כהגיית כ"ף רפה
| [[עיצור דו-שפתי, סותם, אטום|p]]
* '''Jj''' - נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
|-
* '''Kk''' - נהגה כהגיית כ"ף דגושה
! Cc
* '''Ll''' - נהגה כהגיית למ"ד
| [[עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום|ʦ]]
|* align=right'''Mm''' |- נהגה כהגײתכהגיית צדמ"י מודרניתם
* '''Nn''' - נהגה כהגיית נו"ן
|-
* '''Ňň''' - נהגה כנו"ן חכית (כמו ñ הספרדית).
! Čč
* '''Pp''' - נהגה כהגיית פ"א דגושה
| [[עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, אטום|ʧ]]
|* align=right'''Qq''' |- נהגה כהגײתכ-קב צד(כשהבי"ית גרושההיא רפה)
* '''Rr''' - נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
|-
* '''Řř''' - נהגה כרי"ש שיני
! rowspan=2 | Dd
* '''Ss''' - נהגה כהגיית סמ"ך
| [[עיצור מכתשי, סותם, קולי|d]]
* '''Šš''' - נהגה כהגיית שי"ן ימנית
| rowspan=2 align=right | נהגה כהגײײת דל"ת;{{ש}}כהגײת ת"ו בסוף מלה{{הערה|שם=D N T|האותיות ⟨d n t⟨ מתחנככות למצב ⟨ď ň ť⟨ לפני אותיות ⟨ě⟨ ו-⟨i/í⟨, לבד ממלים ממקור זר שאז צמד התנועות השני אינו מחנכך - ראה להלן}}
* '''Tt''' - נהגה כהגיית ת"ו
|-
* '''Ťť''' - נהגה כהגיית קו"ף חכית (/c/)
| [[עיצור מכתשי, סותם, אטום|t]]
* '''Vv''' - נהגה כהגיית בי"ת רפה
|-
* '''Ww''' - נהגה כהגיית בי"ת רפה
! Ďď
* '''Xx''' - נהגה כ-קס
| [[עיצור חכי, סותם, קולי|ɟ]]
|* align=right'''Zz''' |- נהגה כהגײתכהגיית גימזי"ל מחונככתן
* '''Žž''' - נהגה כ-ז'
|-
! Ff
| [[עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום|f]]
| align=right | נהגה כהגײת פ"א רפה - מופיע לרוב במלים שאולות{{הערה|שם=B F P V}}
|-
! rowspan=2 | Gg
| [[עיצור וילוני, סותם, קולי|ɡ]]
| rowspan=2 align=right | נהגה כהגײת גימ"ל - מופיע לרוב במלים שאולות;{{ש}}כהגײת כ"ף בסוף מלה
|-
| [[עיצור וילוני, סותם, אטום|k]]
|-
! rowspan=2 | Hh
| [[עיצור סדקי, חוכך, קולי|ɦ]]
| rowspan=2 align=right | נהגה כהגײת ה"א במלה '''מהר''';{{ש}}כהגײת כ"ף רפה בסוף מלה
|-
| rowspan=2 | [[עיצור וילוני, חוכך, אטום|x]]
|-
! Ch/ch
| align=right | נהגה כהגײת כ"ף רפה
|-
! Jj
| [[עיצור חכי, מקורב|j]]
| align=right | נהגה כהגײת יו"ד עיצורית
|-
! rowspan=2 | Kk
| k
| rowspan=2 align=right | נהגה כהגײת כ"ף;{{ש}}לעתים נהגה כהגײת גימ"ל
|-
| ɡ
|-
! Ll
| [[עיצור מכתשי, מקורב צדי|l]]
| align=right | נהגה כהגײת למ"ד
|-
! Mm
| [[עיצור דו-שפתי, אפי|m]]
| align=right | נהגה כהגײת מ"ם
|-
! Nn
| [[עיצור מכתשי, אפי|n]]
| align=right | נהגה כהגײת נו"ן{{הערה|שם=D N T}}
|-
! Ňň
| [[עיצור חכי, אפי|ɲ]]
| align=right | נהגה כהגײת נו"ן ויו"ד שװאית בקירוב
|-
! Pp
| p
| align=right | נהגה כהגײת פ"א{{הערה|שם=B F P V|האות מתחנככת לפני תנועת ⟨ě⟨}}
|-
! Qq
| kv
| align=right | נהגה '''כְּבְ'''
|-
! Rr
| [[עיצור מכתשי, רוטט|r]]
| align=right | נהגה כהגײת רי"ש מתגלגלת
|-
! Řř
| r̝̊ ~ {{כ}}[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/fe/Cs-%C5%99.ogg {{יפא|r̝}}]
| align=right | נהגה כהגײת [[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/6/6f/Voiced_alveolar_lateral_fricative.ogg {{יפא|ɮ}}]] אך תוך רטט הלשון{{הערה|גם [[קוליות העיצורים|אטום]] כהגײת [[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/e/ea/Voiceless_alveolar_lateral_fricative.ogg {{יפא|ɬ}}]] עם רטט במקרים מסוימים. עיצורים אלו יחודײם לשפה זו ועוד שפה או שנים - קשים לביצוע לרוב הדוברים כך שלעתים העיצורים נשמעים כ[[עיצורים חוככים|חוככים]] ממש}}
|-
! Ss
| [[עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום|s]]
| align=right | נהגה כהגיית סמ"ך
|-
! Šš
| [[עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום|ʃ]]
| align=right | נהגה כהגײת שי"ן ימנית
|-
! Tt
| t
| align=right | נהגה כהגײת ת"ו{{הערה|שם=D N T}}
|-
! Ťť
| [[עיצור חכי, סותם, אטום|c]]
| align=right | נהגה כהגיית כ"ף מחונככת
|-
! Vv
| rowspan=2 | [[עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי|v]]
| align=right | נהגה כהגײת בי"ת רפה;{{ש}}כהגײת פ"א רפה בסוף מלה{{הערה|שם=B F P V}}
|-
! Ww
| align=right | נהגה כהגיית בי"ת רפה
|-
! Xx
| ks ~ gz
| align=right | נהגה '''כְּסְ''' - או '''גְּזְ''' לפני תנועות
|-
! Zz
| [[עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי|z]]
| align=right | נהגה כהגײת זי"ן
|-
! Žž
| [[עיצור בתר-מכתשי, חוכך, קולי|ʒ]]
| align=right | נהגה כהגײת זי"ן גרושה
|}
 
===[[תנועה (פונולוגיה)|התנועות]]===
===תנועות===
* '''Aa''' - נהגית כהגיית פתח
[[תמונה:Czech vowel chart.png|שמאל|ממוזער|300px|מיקום התנועות בצ'כית]]
* '''Áá''' - נהגית כפתח ארוך
* '''Ee''' - נהגית כצרה פתוח
* '''Éé''' - נהגית כצרה פתוח ארוך
* '''Ěě''' - נהגית כהגיית צרה לאחר n, t ו-d שנהגים מרוככים, נהגית כ-יֵה לאחר העיצורים p, b ו-v.
* '''Ii''' - נהגית כהגיית חיריק
* '''Íí''' - נהגית כחיריק ארוך
* '''Oo''' - נהגית כהגיית חולם
* '''Óó''' - נהגית כחולם ארוך
* '''Uu''' - נהגית כהגיית קובוץ
* '''Úú''' - נהגית כהגיית קובוץ ארוך
* '''Ůů''' - נהגית כהגיית קובוץ ארוך
* '''Yy''' - נהגית כהגיית חיריק
* '''Ýý''' - נהגית כהגיית חיריק ארוך
 
===אוצר מילים בסיסי===
{| border=2 cellspacing=0 cellpadding=2 style=text-align:center
! colspan=4 {{כ}}| <big>[[תנועה (פונולוגיה)|התנועות]]</big>
|-
! הסימון{{ש}}הגראפי
! תעתיק{{ש}}[[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]]
! הערך הפונטי
|-
! Aa
| rowspan=2 {{כ}}| (ː){{כ}}[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/50/Open_central_unrounded_vowel.ogg {{יפא|ä}}]
| align=right | נהגה כהגײת פתח
|-
! Áá
| align=right | נהגה כהגײת '''a''' אך ארוכה
|-
! Ee
| rowspan=3 {{כ}}| (ː){{כ}}[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/7/71/Open-mid_front_unrounded_vowel.ogg {{יפא|ɛ}}]
| align=right | נהגה כהגײת צירי פתוחה מעט
|-
! Éé
| align=right | נהגה כהגײת '''e''' אך ארוכה
|-
! rowspan=2 | Ěě
| align=right | נהגה כהגײת '''e''' אחרי '''d n t''' מחונככים
|-
| jɛ
| align=right | נהגה '''יֶה''' לפני '''b f p v''' מחונככים{{הערה|שם=B F P V}}
|-
! Ii
| rowspan=2 {{כ}}| [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/4c/Near-close_near-front_unrounded_vowel.ogg {{יפא|ɪ}}]
| rowspan=2 align=right | נהגה כהגײת '''i''' במלה האנגלית '''in'''{{הערה|האותיות ⟨i í⟨ מחנככות את האותיות ⟨d n t⟨ למצב ⟨ď ň ť⟨, למעט במלים ממקור זר - ראה לעיל}}
|-
! Yy
|-
! Íí
| rowspan=2 {{כ}}| ː{{כ}}[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/91/Close_front_unrounded_vowel.ogg {{יפא|i}}]
| rowspan=2 align=right | נהגה כהגײת חיריק ארוכה
|-
! Ýý
|-
! Uu
| rowspan=3 {{כ}}| (ː){{כ}}[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/5d/Close_back_rounded_vowel.ogg {{יפא|u}}]
| align=right | נהגה כהגײת שורוק
|-
! Úú
| align=right | נהגה כהגײת '''u''' אך ארוכה
|-
! Ůů
| align=right | נהגה כהגײת '''ú'''
|-
! Oo
| rowspan=2 {{כ}}| (ː){{כ}}[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/a/a6/Mid_back_rounded_vowel.ogg {{יפא|o̞}}]
| align=right | נהגה כהגײת חולם
|-
! '''Óó'''
| align=right | נהגה כהגײת '''o''' אך ארוכה
|}
 
 
===אוצר מלים בסיסי===
*שלום (רשמי): <span dir="ltr">Dobrý den</span>
*שלום, הײהיי (לא רשמי): <span dir="ltr">Ahoj</span>
*בוקר טוב: <span dir="ltr">Dobré ráno</span>
*ערב טוב: <span dir="ltr">Dobrý večer</span>
שורה 311 ⟵ 88:
*סליחה (אני מצטער/ת): <span dir="ltr">Omlouvám se</span>
 
==קישורים חיצונײםחיצוניים==
* [http://www.conbiz.co.il/information/hebrew-czech-phrasebook שיחון שימושי עברית צ'כית]
{{מיזמים|ויקיפדיה=cs|שיחון ויקימסע=שיחון צ'כי}}
 
==הערות שולײם==
{{הערות שוליים}}
 
{{שפות סלאביות}}