פרהיסטוריה – הבדלי גרסאות

'''פרהיסטוריה''' (יש הכותבים '''פרה-היסטוריה''') מ[[לטינית]] præ (לפני) ומ[[יוונית]] Iστορία (היסטוריה), היא התקופה בתולדות האנושות שקדמה ל[[היסטוריה]], דהיינו להופעת התעודות הכתובות. התקופה הפרהיסטורית מתחילה עם הפעתהופעת הסוג [[אדם (סוג)|אדם]] באפריקה, לפני כשניים וחצי מיליוני שנים, ומסתיימת לפני כמה אלפי עד מאות שנים (תלוי היכן) כאשר החל השימוש בכתב. לפיכך, התקופה הפרהיסטורית מכסה את הרוב המכריע של תולדות האנושות. ממנו אין כל תיעוד כתוב. מקור המידע החשוב ביותר על התקופה הוא ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]], בעיקר כלים, שרידי מבנים ואשפת מזון של האדם, וכן [[פלאואנתרופולוגיה|שרידי שלד מאובנים של האדם עצמו]].

ה[[אבולוציה של האדם|אבולוציה הביולוגית והתרבותית של האדם]] אירעה רובה ככולה לפני המצאת הכתב, כלומר בתקופה הפרהיסטורית. בין התהליכים הראויים לציון בתקופה ארוכה זאת: תחילת סיתות [[כלי אבן]], [[שימוש האדם הקדמון באש]], [[ארכאוזואולוגיה#ציד והתנהגות מודרנית בתקופה הפלאוליתית|התפתחות הציד של בעלי חיים גדולים]], [[נדידת האדם הקדמון]] מחוץ לאפריקה ואכלוס העולם הישן ולאחר מכן אוסטרליה ואמריקה, הופעת [[הומו ספיינס|המין האנושי המודרני]] מבחינה [[אנטומיה|אנטומית]] ומבחינה התנהגותית, התיישבות הקבע ויצירת כפרים, [[ביות]] הצמחים ובעלי החיים, והופעת חרושת ה[[מתכת]].

גם אבותיהם של ראשוני מיננו [[הומו ספיינס]] הגיעו מאפריקה שמדרום ל[[סהרה]] על פי ממצאי עצמות 90-120-90 אלף שנה לפני זמננו. הם הביאו עמם יכולות משופרות, שכליות וטכנולוגיות. על סמך מחקרים גנטיים ניתן לקבוע את "יציאת אפריקה" של ראשוני אבותינו, כבר בין 150 ל-200 אלף שנה לפני זמננו.

קפיצה גדולה קדימה אירעה סביב 40-46-40 אלף שנה לפנינו.לפני שובזמננו. היא קשורה שוב עם הגירה מאזורנו דרך [[אסיה הקטנה]] ואזור [[הים השחור]] לאירופה. ישנם שיפורים בתחומים טכנולוגיים, [[אמנות]]יים, וכנראה גם בהתפתחות ה[[שפה]] ההתפתחות אירעה סביב 40 אלף שנה לפנינו ואפשרה לאוכלוסיות [[הומו ספיינס]] מודרני לפתח אומניות ו[[אמנות]] מצטיינים. ולהיות הראשונים לישב את "[[העולם החדש]]". היו שסברו שהגורם לקפיצה זו הוא המצאת הדיבור, אך רבים (ובהם [[ריצ'רד דוקינס|דוקינס]], פיסקר ו[[נעם חומסקי|חומסקי]]) משערים שהשפה המדוברת נוצרה זמן רב לפני כן. זו הדעה השלטת כיום{{מקור}}. בכל זאת, גם ההסברים החלופיים נוטים לקשור אותה ליצירתה והתפתחותה של ה[[שפה]], ולא, לדוגמה, לאיזושהי התפתחות ביולוגית. כך העלה דוקינס סברה שלפיה אל הקפיצה הגדולה הובילה המצאה דקדוקית מהפכנית כלשהי (כמו למשל המצאת הכלים הלשוניםהלשוניים המאפשרים ניסוח היפותזות או תיאור מציאות חלופית).

[[המהפכה הנאוליתית]] ובעקבותיה מהפכת ה[[עיור]] והופעת ה[[כתב]], הם האירועים הפרהיסטוריים המכוננים של ה[[היסטוריה]], כולל זו המודרנית. ביסוד הדברים עיצוב אקו-סיסטמה של סביבת ייצור מזון ליד הבית ומעבר הדרגתי מחברה של [[לקטים-ציידים]] לחברה [[חקלאות|חקלאית]].

עד לפני כ-30,000 שנה, יחד עם ההומו-ספיאנס חי מין אדם נוסף: [[אדם ניאנדרתלי|האדם הניאנדרתלי]]. במקומות מסוימים בעולם, הם חיו זה לצד זה. מערכת היחסים שהייתה ביניהם לא ברורה, ויש המשערים שמאבק בין שתי האוכלוסיות הוביל בסופו של דבר להיכחדותם של הניאנדרתלים (אם כי גם תאוריה זו שנויה במחלוקת).

[[המהפכה הנאוליתית]] או המהפכה החקלאית, התרחשה בדרום מערב [[אסיה]] בין 8,000 ל־7,000 לפנה"ס, והייתה הראשונה בסדרה של [[מהפכה|מהפכות]] [[חקלאות|חקלאיות]] בהיסטוריה האנושית, אשר ציינו את המעבר מחברות נוודיות של [[ציידים לקטים|ציידים-לקטים]] לחברות חקלאיות נייחות ב[[תקופת האבן החדשה]].

חקלאות העניקה לבני האדם שליטה מוגברת על אספקת המזון שלהם, אך דרשה ישיבת קבע ועודדה התפתחות של קבוצות אנושיות רחבות יותר. הגורם העיקרי למהפכה זאת, לדעת [[ויר גורדון צ'ילד|צ'ילד]], הוא ה[[אקלים]] החם והיבש אשר נוצר בסוף [[עידן הקרח]] האחרון. האקלים הביא ליעילות מוגברת בעיבוד תבואה, אך גם כפה את קיום היישוב לצד מקורות מים.