Streptococcus – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[קובץ:Pneumokokken.jpg|200px]]

|ממלכה=[[חיידקים אמיתיים]]

|מינים=

* ''[[Streptococcus agalactiae|S. agalactiae]]''

}}

 

 

צורתם של חיידקי ה-''Streptococcus'' [[מעגל|מעוגלת]] (חיידקי נקד, "[[קוקוס (חיידק)|קוֹקיים]]") או [[אליפסה|אליפטית]] במקצת, והם מופיעים לרוב בזוגות או בשרשראות קצרות ומעוקלות של כמה חיידקים בודדים. מקור שמם הוא ב[[יוונית]]: '''קוקוס''', שפירושו "גרגר", ו'''סטרפטוס''' פירושו "מעוקל". לעתים נקראים הסטרפטוקוקים בעברית '''נקד משורשר'''. אף על פי שמדובר בקוקים, הרי שהסוג ''Streptococcus'' משתייך באופן מבלבל ל[[מחלקה (טקסונומיה)|מחלקת]] ה-''[[Bacillus]]'', חיידקי המתג. קוטרם של הסטרפטוקוקים נע בין חצי [[מיקרו (תחילית)|מיקרומטר]] ומיקרומטר אחד. הסיבה להופעתם בשרשראות היא שהם מבצעים [[חלוקת התא|חלוקת תא]] במישור אחד בלבד.

 

היותם של הסטרפטוקוקים חיידקי גרם-חיוביים גורם להם להיות רגישים ל[[פניצילין]] ול[[תרופה|תרופות]] דומות ממשפחת ה[[לקטם|בטא-לקטם]].

 

* '''''S. pyogenes''''' מהווה את רוב קבוצת לנספילד A והוא בטא-המוליטי. מין זה גורם לשלל מחלות ב[[עור]] וב[[מערכת הנשימה|דרכי הנשימה העליונות]]. חיידק זה גורם לכ-10% עד 20% מכלל מקרי [[דלקת גרון|דלקת הלוע]] (פרינגיטיס; רוב המקרים האחרים נגרמים על ידי [[נגיף|נגיפים]]) ולרוב מקרי ה[[שנית]].

דלקות גרון הנגרמות מחיידק זה עלולות לגרום בהמשך לדלקות פרקים ולפגיעה לבבית ועל כן מומלץ טיפול אנטיביוטי, בדרך כלל בפניצילין, הנמשך כעשרה ימים.

''Streptococcus'' מקבוצת לנספילד A עלול לגרום ל[[קדחת שגרונית]] (RF). מחלה זו, הפוגעת בעיקר בילדים, נגרמת כתוצאה מייצור נוגדנים כנגד החיידק אשר פוגעים באתרי גוף שונים - מסתמי הלב, ה[[כליות]], ה[[מפרק]]ים ו[[מערכת העצבים]].

 

הדבקה בGBS בהריון מהווה גורם מרכזי לתחלואה ולתמותת עוברים ועל כן יש חשיבות למניעה, אבחון וטיפול במידת הצורך.

 

בין 10% ל- 30% מהנשים בהריון, הן נשאיות של GBS בנרתיק וברקטום. בישראל המספרים נמוכים יותר ונעים בין 2% ל- 10%.

 

 

* דלקת בדרכי השתן (ציסטיטיס): תכיפות, דחיפות וצריבה במתן שתן, ללא חום. הטיפול הוא אנטיביוטי- מתן פניצילין G לאחר קיום תרבית החיובית ל-GBS. גם במצבים שיש נוכחות של חיידקים בשתן, בבדיקת שתן רוטינית, ללא תלונות של האישה ההרה, יש חשיבות בטיפול אנטיביוטי כדי למנוע סיבוכים הקשורים לעובר.

* סיבוכים הקשורים לעובר: ההדבקה יכולה להיות ברחם, בתעלת הלידה, או בבית החולים (הדבקה נוזוקומאלית שלא מהאם). מחלה נאונטלית מחולקת למחלה מוקדמת (עד יום 7 ללידה) הכוללת 4% תמותה, ומחלה מאוחרת- בין שבוע לשלושה חודשים לאחר הלידה. התינוק עלול לסבול מספסיס, [[דלקת ריאות]], [[דלקת קרום המוח]], תמותה. '''גורמי הסיכון''' להדבקה מוקדמת הם נשאות של GBS ברקטום או בנרתיק, גיל אם צעיר, [[לידה מוקדמת]], חום במהלך הלידה, פקיעת מים ממושכת, ילוד קודם שהיה לו זיהום ב- GBS, קולוניזציה מסיבית (הימצאות נוכחות חיידקים רבים בשתן), וכן רמת נוגדנים נמוכה ל- GBS.

 

בארצות הברית מקובל לבצע בדיקות סקר ל- GBS במהלך שבוע 35-37. בישראל כיום אין הנחיה רשמית לביצוע סקר. בכל מקרה, ההנחיות לטיפול באנטיביוטיקה הן הבאות:

 

* טיפול בעזרת התרופות פן רפא ,מוקסיפן בעבר גם ניתנה התרופה מוקסיווית

 

[[קובץ:Streptococcus.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חיידקי ''Streptococcus''. ניתן לראות את צורתם האופיינית, את הופעתם בשרשרת ואת קליטתם את הצבע הסגול בצביעת גרם]]

'''''Enterococcus''''' ('''אנטרוקוקוס''') הוא סוג נפרד של חיידקים אשר בעבר סווגו כסטרפטוקוקים. הם מעט יותר אליפטיים בצורתם מסטרפטוקוקים והם מראים את שלושת סוגי ההמוליזה. קיימים 16 מיני ''Enteroccous'', כשהשכיחים ביותר הם ''E. faecalis'' ו-''E. faecium''. מינים אלו עלולים לגרום לדלקות ב[[דרכי השתן]], דלקת פנים הלב, אלח דם ובמקרים נדירים דלקת קרום המוח. זיהומים אנטרוקוקיים נפוצים ב[[בית חולים|בתי חולים]], במיוחד לאחר [[כירורגיה|ניתוחים]]. לאחר שנים ארוכות של היחשפות לאנטיביוטיקה בבתי החולים, פיתחו חיידקים אלו עמידות בפני האנטיביוטיקות הנפוצות.<ref name="Arias-2010">{{Cite journal | last1 = Arias | first1 = CA. | last2 = Contreras | first2 = GA. | last3 = Murray | first3 = BE. | title = Management of multidrug-resistant enterococcal infections. | journal = Clin Microbiol Infect | volume = 16 | issue = 6 | pages = 555–62 | month = Jun | year = 2010 | doi = 10.1111/j.1469-0691.2010.03214.x | PMID = 20569266 }}</ref>

 

{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{הבהרה רפואית|}}

[[קטגוריה:Firmicutes]]