פרכוס אפילפטי – הבדלי גרסאות

האפקט החיצוני יכול להיות חריף כמו תנועות וחבטות ([[פרכוס טוני-קלוני]]) או מתון כמו איבוד קצר של הכרה. הוא יכול להתבטא כשינוי במצב מנטלי, תנועות טוניות או [[מיוקלונוס|קלוניות]], פרכוסים ותופעות נפשיות אחרות (כמו [[דז'ה וו]]). לפעמים אין פרכוסים כי אם "צניחה" של כל הגוף, כאשר האדם מאבד שליטה על גופו וצונח ארצה. המונח הרפואי להתקפים חוזרים ונשנים ללא סיבה נראית לעין הוא [[אפילפסיה]], אבל התקפים עלולים להופיע אצל אנשים שאינם לוקים באפילפסיה.

 

 

==מיון==

ממיינים את סוגי ההתקפים לפי המקור ב[[מוח]] בו הוא ממוקם [[פרכוס חלקי]]) או מפושטים (התקפים כלליים). פרכוסים חלקיים מחולקים, גם הם, לפי המידה בהם הם משפיעים על ה[[הכרה]] ([[פרכוס חלקי פשוט]] ו[[פרכוס חלקי מורכב]]). אם ההכרה אינה נפגעת הרי זהו פרכוס חלקי פשוט; אחרת זה פרכוס חלקי מורכב. פרכוס חלקי יכול להתפשט במוח – תהליך הידוע כהכללה משנית. התקפים כלליים מחולקים על פי ההשפעה שלהם על הגוף, אך בכולם יש [[איבוד הכרה]]. אלה כוללים: [[התקף ניתוק]], [[מיוקלונוס|התקף מיוקלוני]], [[פרכוס קלוני]], טוני, [[פרכוס טוני-קלוני]] ו[[התקף א-טוני]]. התקף מעורב מוגדר בכך שיש בו גם התקפים כלליים וגם מוקדיים אצל אותו חולה<ref>{{cite journal |author=Chen LS, Mitchell WG, Horton EJ, Snead OC |title=Clinical utility of video-EEG monitoring |journal=Pediatr. Neurol. |volume=12 |issue=3 |pages=220–4 |year=1995 |month=April |pmid=7619188 |doi= 10.1016/0887-8994(95)00021-7|url=}}</ref>.

בעקבות הצעות לסטנדרטיזציה שפורסמו ב- 1970 הוצאו משימוש מונחים מיושנים כמו "פטיט מל", "גרנד מל", "התקף ג'קסוני", "פסיכו מוטורי ו"התקף של האונה הרקתית".

 

==סיבות==

* מחסור בשינה.

* קברנומה (גידול שפיר של כלי הדם במוח) הוא מצב רפואי שניתן לטפל בו. הוא עלול ליצור התקפים, כאבי ראש ודימומים במוח. בדיקת [[MRI]] יכולה לאשר או לדחות במהירות סיבה זאת.

* מי שסובל מ[[טרשת נפוצה]] עלולים לחוות, לעתים רחוקות, התקפים.

 

 

אדם יכול ללקות בהתקף אחרי שהיה נוכח באירוע טראומטי. סוג זה של התקף ידוע כהתקף פסיכוגני לא אפילפטי והוא משויך ל[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית]]

 

==דיאגנוזה==

רק ל- 25% מן האנשים שיהיה להם התקף או פיתחו סטטוס אפילפטיקוס יש [[אפילפסיה]]<ref name="Stasiukyniene-2009">{{Cite journal | last1 = Stasiukyniene | first1 = V. | last2 = Pilvinis | first2 = V. | last3 = Reingardiene | first3 = D. | last4 = Janauskaite | first4 = L. | title = [Epileptic seizures in critically ill patients] | journal = Medicina (Kaunas) | volume = 45 | issue = 6 | pages = 501–7 | month = | year = 2009 | doi = | pmid = 19605972 }}</ref> חשוב להבחין בין סיבות ראשוניות להתקפי אפילפסיה לבין סיבות משניות. [[בדיקת דם]], [[ניקור מותני]] או בדיקת רעלים יכולות לעזור בנסיבות מיוחדות כשהן מרמזות על סיבה משתמעת כמו [[אלכוהוליזם|אלכוהול]] או אי נטילת תרופות, [[דלקת קרום המוח]] או מינון יתר אבל אין מספיק הוכחות על מנת לתמוך בשימוש שגרתי אצל מבוגר שיש לו התקף ראשון ללא סיבה נראית לעין.<ref name="AAS2007">{{cite journal | last1 = Krumholz | first1 = A | last2 = Wiebe | first2 = S | last3 = Gronseth | first3 = G | last4 = Shinnar | first4 = S | last5 = Levisohn | first5 = P | last6 = Ting | first6 = T | last7 = Hopp | first7 = J | last8 = Shafer | first8 = P | last9 = Morris | first9 = H | title = Practice Parameter: evaluating an apparent unprovoked first seizure in adults (an evidence-based review): report of the Quality Standards Subcommittee of the American Academy of Neurology and the American Epilepsy Society. | journal = Neurology | volume = 69 | issue = 21 | pages = 1996–2007 | year = 2007 | pmid = 18025394 | doi = 10.1212/01.wnl.0000285084.93652.43 }}</ref> בסקירה שנערכה ב- 2007 הומלץ לערוך בדיקת [[אלקטרואנצפלוגרם]] (EEG) ו[[דימות מוחי]] ב[[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT) או ב[[דימות תהודה מגנטית]] (MRI){{כ}} <ref>Krumholz, A; Wiebe, S; Gronseth, G; Shinnar, S; Levisohn, P; Ting, T; Hopp, J; Shafer, P et al. (2007). "Practice Parameter: evaluating an apparent unprovoked first seizure in adults (an evidence-based review): report of the Quality Standards Subcommittee of the American Academy of Neurology and the American Epilepsy Society.". Neurology 69 (21): 1996–2007. doi:10.1212/01.wnl.0000285084.93652.43. PMID 18025394. </ref> MRI היא יותר רגישה בבדיקת התקף ראשון שסיבותיו אינן ידועות.

הבחנה בין התקף אפילפטי למצבים אחרים כמו [[התעלפות]] יכול להיות קשה. תיאור מהימן על ידי עד שראה את ההתקף הוא הגורם החשוב ביותר בקביעה אם היה התקף. כמו כן לא תמיד האנשים בסביבה מסוגלים להבחין שהחבר שלידם חווה ברגע זה התקף.

 

===בדיקה גופנית===

רוב החולים נמצאים במצב פוסט-איקטלי אחרי התקף. במצב זה הם רדומים ולעתים קרובות מבולבלים. עלולים להיות סימנים של פגיעות אחרות. מחקר קטן שנעשה מצא שמציאת סימני נשיכה בצד הלשון הייתה מאוד מועילה כאשר היא הייתה קיימת.

 

הבחנה בין התקף אפילפטי למצבים אחרים כמו [[התעלפות]] יכולה להיות קשה. מצבים אחרים היכולים לחקות התקפים הם: התקף פסיכוגני, [[דיסטוניה]], כאבי [[מיגרנה]], הרעלת סטריכנין.<ref name="shearer"/>

 

 

==תרופות==