|
[[קובץ:Konat Kolophon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קולופון]] מסוף [[ארבעה טורים|טור]] [[אורח חיים]]]]
'''דפוס אברהם כּוֹנָת''' (Conat) היה אחד מ[[בית דפוס|בתי הדפוס]] העבריים הראשונים בהיסטוריה. בית הדפוס החל לפעול כ-35 שנה בלבד לאחר [[המצאת הדפוס]] על ידי [[יוהאן גוטנברג]], ופעל בעיר [[מנטובה]], בירת [[דוכסות מנטובה]] של [[האימפריה הרומית הקדושה]] (כיום ב[[לומברדיה]]קשה שב[[איטליה]]),להבדיל בין השניםהאותיות [[1473]] ל-[[1476]]ע' לערךוצ'. הואיחד נוהלעם עלזאת, ידימספר הרופאאותיות [[אברהםנצוקו כונת|אברהםבדפוסים בןשונים שלמהמהרגילים בןכגון ברוךהאות כונת]]א', וסייעושנוצקה לו אשתו, אֶשְׂטֶלינה, אברהם ידידיה האזרחי מב[[קלן|קולוניאגופן]] (שייתכןקורסיבי שהיהוהאות אףש' שותפובגופן בביתשל הדפוס) ו[[סדראות (מקצוע)|סדר הדפוסמרובעת]] יעקב בן לוי מ[[טרסקון|טָרַסקון]] (טרשקון) שב[[פרובאנס]]. כל המידע על בית הדפוס נלמד מתוך ה[[קולופון|קולופונים]] לספרים שהודפסו בו. כונת מכנה את עצמו בכל הקולופונים בכינוי "הכותב בכמה קולמוסים בלא מעשה נסים".
{{ציטוט|תוכן=אמר אברהם קטן המשפיעים ותלמיד הרופאים הנסמך זעירא מן חבריא בכמ"ר שלמה כונת זלה"ה הכותב בכמה קולמוסים בלא מעשה נסים, אשר יגע ומצא להרביץ תורה בישראל והשיג זאת המלאכה, לכתוב כהלכה, מערכה ערוכה לקראת מערכה. אלף עמודים בכל יום פעמים באהבה ובלב נדיבה ארבעה עמודים בפעם אחד אשר בצד אחד מן הדף בנייר הגדול וכן הארבעה אשר בצד השני עד שימצא היות כתוב הדף אשר לו ב' דלתות וד' פנים בב' פעמים, וזה מלאכתו כל הימים.|מרכאות=כן|מקור=הקולופון ל[[ארבעה טורים|טור]] [[אורח חיים]]}}
== אברהם כונת ==
לפני שהקים את בית הדפוס היה [[אברהם כונת]] מעתיק ספרים מקצועי ואמן כתיבה. מקצועיותו זו העניקה לו יכולת לתכנן לוח זמנים ולעמוד בו ולהעריך נכונה רכש כמויות של חומרי גלם כנייר ודיו. [[לומברדיה]] שבצפון איטליה הייתה האזור הראשון מחוץ לאזור [[גרמניה]] שבו הוקמו בתי דפוס, ובשנת [[1472]] פעלו בה כבר שלושה בתי דפוס של גויים. לפי עדותו, כונת למד את מלאכת הדפוס בעיר מגורו אצל המלומד הנוצרי פייטרו אדמו דה מיקֶלי (Pietro Adamo de' Micheli).
בנוסף לעיסוק בדפוס העיד כונת על עצמו שהוסמך לרפואה. כמו כן ידועה [[תפילה]] שחיבר.{{הערה|{{HebrewBooksPage|[[אברהם מאיר הברמן]]|המדפיס אברהם כונת ואתיותיו|28673|'''עלים''': לביבליוגרפיה וקורות ישראל, ב, ג–ד (וינה תרצ"ו 1936), העורך: דוד פרענקיל, נספח: עמ' 85–87|31}}.}}
== עיצוב הספרים והאותיות ==
ה[[טיפוגרפיה]] של הספרים פשוטה ופונקציונלית. רוב האותיות הן ב[[כתב רש"י]] ולעתים קשה להבדיל בין האותיות ע' וצ'. יחד עם זאת, מספר אותיות נצוקו בדפוסים שונים מהרגילים כגון האות א', שנוצקה ב[[גופן]] קורסיבי והאות ש' בגופן של [[אות מרובעת]].
רוב הספרים מסודרים בעצוב דף פשוט ומרובע. עם זאת, מספר דפים מסודרים בסידור בלתי-שגרתי כגון הדף האחרון של טור אורח חיים, בו סודרו האותיות בצורות של לוח שחמט ושל פירמידות ישרות והפוכות ובסיומו של ספר יוסיפון, בו סודרו האותיות בצורת קוביות מחודדות.
| 