בריחת המוחות מגרמניה המזרחית 1949–1961 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q695699 |
מ ←קליטת המהגרים בברלין המערבית: קישורים פנימיים |
||
שורה 104:
ב-1950, לאחר אישור חוק בעניין הוקם בברלין מוקד ארעי לקליטתם של המהגרים. ב-1952, לאחר הקמת גדר הגבול ולאור הפיכתה של העיר ליעד העיקרי לפליטים מגרמניה המזרחית, הוקם מחנה חדש, מריינפלדה, שהחל לפעול באוגוסט 1953, והתמלא במהירות במהגרים שהגיעו בגל ההגירה הגדול לאחר [[המרד המזרח-גרמני|התקוממות פועלי הבניין]] במזרח ברלין ב-17 ביוני. המחנה הורחב מספר פעמים אך תמיד היה מאוכלס בצפיפות.
בבואם למחנה היו המהגרים מתושאלים על ידי חוקרי מודיעין לנסיבות עזיבתם כדי לבדוק אם אין הם מרגלים סמויים. אם נמצא שהיו נרדפים פוליטית בארצם, או שנשקפה להם [[סכנת חיים]], היו מקבלים סיוע נוסף מהרשויות, ואם לאו, הותר להם להישאר אך ללא סיוע. לאחר מכן נשארו המהגרים ללון במחנה עד שהוטסו למערב גרמניה, שם נקלטו בעבודה במדינה המתפתחת במהירות, שבה היה ביקוש גדול לכוח אדם מקצועי. מיעוטם של המהגרים בחרו להישאר במערב ברלין, שם יכלו להתגורר ולעבוד, ואף לחזור (עד 1961) למזרח העיר לצורך קניות במחירי מציאה.
לקראת אמצע 1961 עלה המחנה, הצפוף להתפקע, לרמות שיא בקליטת דיירים חדשים. הקליטה היומית של פליטים הגיעה לשיא באוגוסט אותה שנה, עת התדפקו על דלתותיו בין 1000 ל-2000 איש ביום. לאחר ה-13 באוגוסט 1961, עם הקמת חומת ברלין, נרשמה צניחה חדה במספר השוהים במחנה, ובהמשך הוסבו חלקים ממנו לדירות להשכרה.
| |||