ארס פואטיקה – הבדלי גרסאות

דוגמאות מפורסמות לשירה ארס-פואטית הן השיר "[[לא זכיתי באור מן ההפקר]]" ו"זריתי לרוח אנחתי" מאת [[ביאליק]], המתארים את עבודתו של המשורר בחציבת ניצוץ השירה מלבו, או שירו של [[נתן אלתרמן]] "ירח", או שירו של [[חזי לסקלי]] "שירה", המתאר את התכונות הנדרשות משירה טובה ("שירה חייבת לעמוד ולדבר" ועוד), וגם השיר "[[ספר שירי]]" של [[רחל המשוררת]], שבו מתואר תהליך פרסום השיר מנקודת ראותו של ה[[משורר]].

ההתייחסות הארס-פואטית נפוצה במיוחד ב[[שירה מודרנית]] ו[[פוסט מודרניזם|פוסט מודרנית]] (כגון "תרומה צנועה לתאוריה של הפואטיקה" של [[דוד אבידן]]), בה עוסק המשורר יותר בדמותו שלו מאשר בנושאים חיצוניים (כגוןכמו טבע או פוליטיקה). דוגמה לכך ניתן למצוא בכתיבתו של [[דוד אבידן]], אך"תרומה צנועה לתאוריה של הפואטיקה". עם זאת, ניתן למצוא ארס פואטיקה אפילו ב[[פואמה]] ה[[מיתולוגיה|מיתולוגית]] "[[פיגמליון]]". דוגמה אחרת היא השיר הנודע "[[Your Song]]" שהלחין וביצע [[אלטון ג'ון]] שהינו שיר אהבה המספר על תהליך כתיבתו.

ב[[פרוזה]] מופיעה הארס פואטיקה בצורות רבות. היא לרוב מתארת את תהליך הכתיבה של הסופר או את הלבטים הפנימיים ביצירת אמנות. דוגמה מפורסמת לספרות ארס פואטית היא "[[האמן ומרגריטה]]" של [[בולגאקוב]], שבו סובב הסיפור כולו סביב סבלו של האמן ויחסו ליצירתו, ובו נמצא המשפט הארס -פואטי המפורסם "כתבי יד אינם בוערים". דוגמה נוספת היא "[[בורחס ואני]]" של [[חורחה לואיס בורחס|בורחס]], המתאר את שיחתו של הסופר עם עצמו, דיאלוג בין הצד האמנותי לבין הצד היומיומי של הסופר. גם ברבים מסיפורי [[עגנון]], כגון "[[אצל חמדת]]", משולבת ארס פואטיקה דרך [[מבע משולב|המבע המשולב]] או דרך הצגת דמויותיהם של סופרים ומשוררים אחרים.

ב[[אמנות הבמה|אמנויות הבמה]] ([[תיאטרון]], [[קולנוע]], [[טלוויזיה]] וכדומה) נפוץ העיסוק העצמי, - אם באמצעות מחזה/, סרט/ או סדרת טלוויזיה העוסקהעוסקים בחייהם של שחקנים, במאים, תסריטאים או דמויות אחרות מתחום אמנות הבמה, אם באמצעות טכניקת ה'"הצגה בתוך הצגה'" (או '"סרט בתוך סרט'"), המאפשרת הצגת זווית נוספת של העלילה הראשית, ואם באמצעות מונולוגים[[מונולוג]]ים בדבר היצירה המושמים בפיהן של דמויות. [[ויליאם שייקספיר]] נגע בארס -פואטיקה בכמה ממחזותיו, בהם "[[חלום ליל קיץ]]" (בו מעלות הדמויות מחזה מ[[המיתולוגיה היוונית]]) ו"[[המלט]]". בסרטו של [[פדרו אלמודובר]], "[[חיבוקים שבורים]]", נעשה שימוש כפול בארס -פואטיקה: עלילת הסרט עוסקת בצילומו ובהפקתו של סרט בשם "נשים ומזוודות", ובמסגרת זו מצולם גם [[סרט תיעודי]] המתעד את יצירתו של "נשים ומזוודות".