רופא מרדים – הבדלי גרסאות

'''רופא מרדים''' הוא רופא האמוןהאחראי על פעולת [[הרדמה|הרדמת]] [[מטופל]] במהלך פרוצידורהפרוצדורה כירורגית, כללית או אזורית. בנוסף להחדרת [[חומרי הרדמה]] למטופל במהלך כל הפעולה ה[[כירורגיה|כירורגית]] המבוצעת בו, הרופא המרדים אחראי על [[ניטור]] מצב החולה והשגחה על מערכות החיים הקריטיות ומדדי [[לחץ הדם]], [[קצב הלב]], [[נשימה]], תפקוד [[כליות]] ומוחו[[מוח]] ומדדים נוספים החיוניים לתפקוד התקין של הגוף ולהצלחת הניתוח.

תפקידו של הרופא המרדים הוא למעשה פיקוח רפואי ותרופתי על מטופל שעומד בפני הליך כירורגי. פיקוח זה כרוך, בין השאר, בגילוי מבעוד מועד של כל גורמי הסיכון שמטופל חשוף אליהם, כיוון שאז ביכולתו גם למנוע אותם, לשנות את הפרקטיקה ולהתאים את שיטת ההרדמה למטופל. לכן יש להגיע לפגישה עם הרופא המרדים עם כל החומר הרפואי והמידע, ולא לברור אותו עבורו.

הרופא המרדים מתאים לכל מטופל את קוקטייל התרופות המתאיםהמתאימות לו, למצבו הרפואי ולתרופות שוא נוטל על בסיס קבוע או אחר, על מנת לאפשר לרופא ל[[כירורג]] לבצע את הניתוח על הצד הטוב ביותר, ובמקביל לשמור על מצבו הפיזיולוגי של המטופל ועל מדדים תקינים לאורך כל הניתוחה[[ניתוח]]. תפקידו של הרופא המרדים ממשיך גם עם תום הניתוח, בהערת המטופל ובפיקוח על התאוששותו מהניתוח. בהתאמת חומרי הרדמה יכול הרופא המרדים לסייע לתהליך ההתאוששות וההחלמה של המטופל ולהקל עליו.

בישראל, אין הכרח כי רופא מרדים יהיה רופא אשר לאחר לימודי הרפואה התמחה ברפואה מרדימה במשך 5 שנים, בעיקר בשל מחסור חמור ברופאים מרדימים מומחים ועלייה מתמדת במספר הניתוחים. מספר הניתוחים בישראל עלה בעשור שבין שנת 1990 לשנת 2000, בכ-60%, עדוסבורים שנתשעד לשנת 2015 יגדל המספר הזה ב-50% נוספים וידרשו עוד כ-300 רופאים מרדימים{{הערה|{{ynet|מיטל יסעור-בית אור|מחסור חמור ברופאים מרדימים בישראל|3228766|17 במרץ 2006|}}}}. כמעט כל הליך כירורגי כרוך בהרדמה – מקומית, אזורית או כללית. למעט הרדמה מקומית, את ההרדמה מבצע רופא מרדים, לפעמים רופא מרדיםמצוקת מומחההתחום ולפעמיםאף רופאזכתה מרדיםלדו"ח שלאמבקר התמחההמדינה ברפואהבשנת מרדימה2008.

* '''הרדמה מקומית''' – מבוצעת באמצעות הזרקת חומר המדכא את הקולטניםה[[קולטנים]] המעבירים תחושת כאב, ומיועדת לאזורים קטנים.

* '''הרדמה אזורית''' – מבוצעת באמצעות הזרקת חומר המשתק את ההעברה העצביתה[[עצב]]ית לעמודל[[עמוד השדרה]], ומתאימה לאזורים שסביב האגןה[[אגן]] ולניתוחים כמו [[ניתוח קיסרי]], ניתוחי אגן וניתוחי שברים.

* '''הרדמה כללית/מלאה''' – מבוצעת על ידי דיכוי כללי של התחושהה[[תחושה]] המוטורית, הסנסורית והתחושתית של [[מערכת העצבים]], ומתאימה לכל סוג של ניתוח שנמצא כי דרושה בו הרדמה מלאה, גם ניתוחים שלרוב מבוצעים בהרדמה אזורית אולם במקרים דחופים מבוצעים בהרדמה כללית, כמו למשל ניתוח קיסרי. בהרדמה כללית ברוב המקרים מחדירים צינור לקנהל[[קנה הנשימה]] של המנותח, מכיוון שאינו נושם בכוחות עצמו במהלך הניתוח ונשימתו היא באחריות הרופא המרדים.

אין ניתוח מוצלח ללא הרדמה מוצלחת. בחירת רופא מרדים טוב חשובה לפחות כמו בחירת הרופא המנתח, ובמקרים רבים אף יותר. תהליך ההרדמה מלווה בתופעותב[[תופעות לוואי]] שעלולות להיות מסוכנות בהיעדר טיפול מתאים, מקצועי ובזמן. בהרדמה כללית, מכיוון שמחדירים צינור לקנה הנשימה כאמור, ולפעמים מופעל כוח על מנת להחדיר את הצינור, יש סיכון של [[צרידות]], [[כאבי גרון]], שבר שיניים ובמקרים קשים [[פגיעה מוחית]] ואף [[מוות]]. סיבוכים מצד [[מערכת הלב]] וכליו[[כלי הדם]], בעיקר באנשים שיש להם תחלואה קודמת.