מקס למפל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{קצרמר|\1|\2}} |
מ מוסיקה-->מוזיקה |
||
שורה 5:
למפל נולד ב[[וינה|ווינה]] בירת [[אוסטריה]] בשנת [[1900]] במשפחה יהודית [[התבוללות|מתבוללת]], בן לזיגמונד למפל.{{הערה|Barbara von der Lühe, mit einem Geleitwort von Ignatz Bubis, ''Die Musik war unsere Rettung!: die deutschsprachigen Gründungsmitglieder des Palestine Orchestra'', Tübingen :Mohr Siebeck, 1998 (Schriftenreihe wissenschaftlicher Abhandlungen des Leo Baeck Instituts, 58), Ch. 1: Keine jüdische Kultur ohne jüdische Musik: Deutschsprachige Orchestermusiker in Palästina von 118 bis 1936, pp. 29-30. {{גרמנית}}}} למד באקדמיה למוזיקה בווינה, והיה חבר ב[[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת נוער ציונית]] בעיר ותכנן [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]]. עבד עם [[אלכסנדר פון זמלינסקי]] ב[[פראג]] כ[[מנצח]] ו[[נגן]] [[עוגב]] ב[[קונצרט]]ים, ואחר כך שב לווינה כמנצח [[מקהלה|מקהלות]] ו[[תזמורת|תזמורות]].{{הערה|1=[[יהואש הירשברג|Jehoash Hirshberg]], ''Music in the Jewish community of Palestine 1880-1948: a social history'', Oxford University Press, 1996, [http://books.google.com/books?id=Uyq3iGygsYoC&pg=PA97&dq=%22Max+Lampel%22&hl=iw&ei=e7aQTeDjFMfasgamjpGNCg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=7&ved=0CEAQ6AEwBg#v=onepage&q=%22Max%20Lampel%22&f=false p. 97].}}
למפל עבד כמוזיקאי בווינה ובפראג. בחודש יוני [[1926]] [[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]] עם אשתו ובנו בן השלוש מתוך הכרה [[ציונות|ציונית]], וייסד בה [[תזמורת]].{{הערה|על תרומתם של המוזיקאים דוברי הגרמנית שעלו לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ראו: Barbara von der Lühe, ''Die Emigration deutschsprachiger Musikschaffender in das britische Mandatsgebiet Palästina: ihr Beitrag zur Entwicklung des israelischen Rundfunks, der Oper und der Musikpädagogik seit 1933'' (Vorwort von [[אבי פרימור|Avi Primor]]), Frankfurt an Main: P. Lang, 1999. {{גרמנית}}}} בארץ עבד כ[[מנצח]] על [[מקהלה|מקהלות]] ותזמורות סימפוניות וכ[[נגן]] [[עוגב]], והיה מנגן בקונצרטים של עוגב ב[[בניין ימק"א]] ב[[ירושלים]], כן ניגן בתוכניות רדיו. למפל לימד שנים רבות ב[[האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים|אקדמיה
מסופר כי למפל "היה דמות מרכזית בארגון קונצרטים סימפוניים של תזמורות אד־הוק ב[[תל אביב]] בשנים 1927–1929. בהיעדר אולם קונצרטים בגודל מתאים ערך למפל את הקונצרטים על במת קרשים, וקהל שהגיע ל־3,000 מאזינים ישב על גבעת החול (שעליה הוקם לימים "[[בית העם (תל אביב)|בית העם]]").{{הערה|כך אצל [[משה צימרמן (היסטוריון)|משה צימרמן]], [[יותם חותם]] (עורכים), '''בין המולדות: היקים במחוזותיהם''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]], מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית, תשס"ו 2006, עמ' 203. ה[[אנקדוטה]] מופיעה קודם לכן בספרו של [[יהואש הירשברג]] (שם, שם).}}
| |||