ויקיפדיה

תוכן גולשים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שיפור קל
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{שכתוב|סידור המידע, תמצות מחקרים, הסרת פרשנות|נושא=מחשוב}}
'''תוכן גולשים''', או(באנגלית: במינוח המקצועי "'''תוכן מופק משתמשים'''" ('''UGC - User Generated Content'''), הוא תוכן ב[[אתר אינטרנט]] שנוצר על ידי הגולשים באתר זה (להבדיל מתוכן שנוצר על ידי מנהלי האתר). תוכן גולשים עשוי לבוא לידי ביטוי בכל מרכיבי התוכן המקובלים באתרי אינטרנט, כולל טקסט, קול, תמונות, סרטוני וידאו; באמצעות מגוון פלטפורמות מקוונות, כגון [[בלוג]]ים, תגובות משתמשים, אתרי [[ויקי]], [[רשת חברתית מקוונת|רשתות חברתיות]], ופרסום [[תוכנה חינמית|תוכנות חינמיות]] מושתתות [[קוד פתוח]].
 
תוכן גולשים מהווה אחד המאפיינים העיקריים של פלטפורמות ו[[וב 2.0]] (Andersen, 2007),
<references group="Andersen, P. (2007). What is Web 2.0? Ideas, technologies and implications for education. JUSC Technology and Standards Watch. pp. 14-19. http://www.jisc.ac.uk/media/documents/techwatch/tsw0701b.pdf" />
ששינתהששינו את פני האינטרנט בכל הנוגע לצריכה ולהפצה של מידע. [[וב 2.0]] החליף למעשה את העידן הישן של אתרי התוכן באינטרנט שמנוהלים בידי מנהלים ועורכים והביא לכך שמידע רב נוצר על ידי הגולשים (ובדרך כלל מופץ ללא תשלום). בכל דקה מועלים לרשת עשר שעות של תוכן ובחצי הראשון של 2008 75% מגולשי האינטרנט לקחו חלק פעיל ובמדיות חברתיות, בניגוד ל-2007 שלקחו חלק רק 56%{{הערה|[http://michaelhaenlein.com/Publications/Kaplan,%20Andreas%20-%20Users%20of%20the%20world,%20unite.pdf Users of the world, unite! The challenges and opportunities of Social Media]}}.
 
המונח תוכן גולשים נכנס לתודעה העולמית בשנת 2005 כשהועלה במספר אתרי פרסום ובקהילות שדנו בפיתוח דרכי מדיה דיגיטליים. שימושו הנרחב הניכר במספר רב של אפליקציות כמו תמיכה טכנית באינטרנט, אתרי חדשות, רכילות, פנאי ומחקר, מלמד על התרחבותן של דרכי התקשורת בטכנולוגיות חדשות שזמינות ונגישות לציבור הרחב.
 
בספרות המחקר ובספרות המקצועית ישנן הגדרות רבות לתוכן מופק משתמשיםגולשים. למשל, קפלן והיינלין (2010 ,[[Kaplan & Haenlein]]) מגדירים תוכן משמשיםמשתמשים כסך כל הדרכים שבאמצעותםשבאמצעותן אנשים יכולים להשתמש במדיה חברתית.

בשנת 2007 קבע [[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי]], (OECD - Organisation for Economic Co-operation and Development) שלושה מאפיינים להגדרה של תוכן גולשים: ראשית,
* פרסום -- התוכן חייב להיות מפורסם במרשתתת באתר שנגיש לציבור, או במסגרת רשת חברתית שנגישה לקבוצת אנשים מוגדרת ברשתות החברתיות. לפיכך, הודעות דואר אלקטרוניות ותוכנות מסרים מיידית כמו [[מסנג'ר]]מסרים או [[ICQמידיים]] אינםאינן נכלליםנכללות בהגדרת תוכן מופק משתמשיםגולשים. שנית,
* יצירה - התוכן צריך להביא לידי ביטוי מאמץ יצירתי של משתמש הקצה (Creative effort). לפיכך, שיתוף של ידיעה עיתונאית או סרטון שהופיע ב[[יוטיוב]], כשלעצמם לא יהוו תוכן מופק משתמשיםגולשים. התוכן צריך לעבור שינוי כלשהו.  למשל, תוספת של הערה או פרשנות של המשתמש הופכת את השיתוף לתוכן מופק משתמשיםגולשים.
* לבסוף,לא מקצועי - יצרני התוכן אינם אנשי מקצוע בתחום התוכן, והם מייצרים את התוכן מחוץ למרחב המקצועי.
 
תוכן גולשים יכול להיות מרכיב אחד באתר אינטרנט, שרובו הוא תוכן מערכתי. לדוגמה באתר [[אמאזון]], המנוהל בידי עורכים ומנהלים. האתר משלב מידע וארגון שנעשה בידי עורכי האתר, לצד תוכן גולשים בצורה של ביקורות ועוד. אולם, תוכן גולשים גם עשוי להוות את מהות האתר, כדוגמת פליקר או יוטיוב.
 
המרכיב הגלוי ביותר של תוכן גולשים הוא בפלטפורמות מדיה חברתית, כגון:
{{שני טורים|
* [[פורום (אינטרנט)|פורומים]]
* [[בלוג]]ים
* שימוש בטכנולוגיית [[ויקי]]
|
* [[רשת חברתית מקוונת|רשתות חברתיות]]
* אתרי חדשות
}}
 
== תוכן גולשים בעיתונות המקוונת ==
אחד התחומים שבהם השתרש השימוש בתוכן גולשים, הוא תחום [[העיתונות המקוונת|העיתונות המקצועית המקוונת]]. בהקשר זה, הרמידה וטורמן (2008) מגדירים תוכן מופק משתמשיםגולשים כתהליך שבו ניתנת לקהל המשתמשים האפשרות לעזור ולתרום לעיתונות המקצועית. תוכן מופק משתמשיםגולשים הוא מרכיב בלתי נפרד מן [[העיתונות המקוונת]]. עיתונים מקוונים יכולים לכלול מגוון רחב של תכני משתמשים. החל מתגובות משתמשים, המשך במקורות מידע לידיעות חדשותיות, דירוג ידיעות על ידי משתמשים, [[בלוג]]ים ופורומים של משתמשים המופיעים כחלק מן
העיתון, ועוד{{הערה|[http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/17512780802054538#.UxYplvl_s5c Alfred Hermida. & Neil Thurman. A clash of cultures: The integration of user-generated content within professional journalistic frameworks at British newspaper websites. Journalism Practice, 2(3), pp. 343-356. (2008).]}}.
 
=== תוכן מופק משתמשיםגולשים בעיתונות המקוונת בישראל ===
השילוב של תוכן גולשים בעיתונות הישראלית כבר קיבל מעורבות רגשית (שחרור רגשי, פורקן רגשות אנשים משחררים החוצה רגשות כמו כעס ושמחה),על אף
הפוטנציאל הדמוקרטי למרחב הציבורי, לכך היו חששות לגבי הפעולה והשלכותיה על [[התרבות הישראלית]], החברה ו[[פוליטיקה ישראלית|הפוליטיקה הישראלית]]. הבעייתיות, שישנם מצביעים על שימוש מופרז בשפה ועל [[סטראוטיפ|הסטראוטיפים]] והשיח השטחי שאינו הולם את התרבות. המוזכרים
להלן פוגעים בשיח הקונסטרוקטיבי הציבורי ומסכנים את רווחתה של החברה הישראלית על פי מנוסביץ (2011){{הערה|[https://www.academia.edu/432763/User_Generated_Content_in_the_Israeli_Online_Journalism_Landscape .(Edith Manosevitch. User generated content in the Israeli online journalism landscape. Israel Affairs, 17(3), 422-444.(2011] }}.
ההשתתפות הציבורית בהכנת ויצירת ידיעות ותכנים בעיתונות הישראלית קיימת מזה שנים רבות על פי לב און{{הערה|[https://www.academia.edu/3305166/_-_ אזי לב-און. עיתונות מקוונת — ומגוונת? .קשר מס' 41, חורף 2011.]}}עיתונות [[גלישה (אינטרנט)|הגולשים]] עשויה לעמוד על טיבו של סדר היום התקשורתי בכך שהיא מדגישה ומבליטה נושאים מסוימים ומחלישה נושאים אחרים.
 
==== שיקולים עיתונאיים בעד שילוב תוכן גולשים ====
במחקר רב לאומי של תוכן מופק משתמשיםגולשים באתרי אינטרנט של תקשורת, דומינגו ואח'. מצאו כי ארגוני חדשות מפרשים את השתתפותם של המשתמשים בעיתונות המקוונת כהזדמנות לקיום דיון ב[[אקטואליה]]. כמו כן, יצירת תנועה ה “traffic” שגורמת למשתמשים להישאר תחרותיים, שילוב תוכן הגולשים עשוי לחזק את הנאמנות לעיתון, ומסייע לחיסכון בעלויות.
 
== שימושים של תוכן מופק משתמשיםגולשים והסיפוקים מהם ==
"תאוריית השימושים והסיפוקים" יוצאת מהגישה הפונקציונליסטית המתמקדת באופן שבו אנשים משתמשים בתקשורת{{הערה|אליהו כץ ומיכאל גורביץ. . תרבות הפנאי בישראל, עם עובד, תל-אביב (1973)}}. התאוריה משתייכת למסורת ההשפעות המוגבלות שיש לתקשורת. לפי תאוריה זו לתקשורת השפעה דו כיוונית וכוחה מוגבל, הואיל ולציבור היכולת לשלוט בשימוש בה. הטענה המרכזית של התאוריה היא כי צרכני תקשורת הם ציבור פעיל, ולא קהל פסיבי. צרכן התקשורת משתמש באמצעי התקשורת באופן סלקטיבי בהתאם לצרכים ולשימושים שהוא מעוניין להפיק מהם.
 
בהקשר של תוכן גולשים, חוקרי התקשורת המתבססים על תאוריית השימושים והסיפוקים, בוחנים את המניעים המביאים גולשים לתרום תוכן מקוון, ובמילים אחרות, אילו שימושים וסיפוקים מספקת פעילות יצירת תוכן גולשים. המחקר מצביע על מגוון רחב של שימושים וסיפוקים שגולשים מפיקים מתרומת תוכן גולשים לאתרי אינטרנט ורשתות חברתיות. השימושים והסיפוקים משתנים לפי סוג התוכן והאתר שבו הוא מופיע מצד אחד, ומאפייני אישיות ודמוגרפיה של המשתמש מצד אחר.
 
חוקר האינטרנט לאנג (Leung, 2009){{הערה|Louis Leung. User-generated content on the Internet: an examination of gratifications, civic engagement and psychological empowerment. New Media & Society11:8, 1327-47 (2009)9}} מבחין בין ארבעה סוגי הנעה לתרומת תוכן גולשים בפלטפורמות ב[[בלוג]]ים, פורומים, העלאת סרטוני וידאו ל”[[יו טיוב]]" ותרומה לו[[ויקיפדיה]]. ראשית, צרכי הכרה, הכוללים, גיבוש זהות עצמית, רכישת כבוד עצמי, חיזוק הביטחון העצמי ופרסום או הבלטת מומחיות אישית בנושא מסוים. שנית, צרכים קוגניטיביים הכוללים הרחבת בסיס הידע וההבנה של אירועים, תופעות וסוגיות המתקיימות בחברה. שלישית, צרכים חברתיים, לפיהם הגולש מכיר באינטרנט כמקום נוח לשתף בו את רגשותיו, הגולש חולק את נקודת מבטו עם גולשים אחרים ומאפשר לחברים ולמשפחה לקבל מידע אודותיו. ולבסוף צורכי בידור, לפיהם תרומה של תוכן מופקגולשים משתמשים הוא פעילות חווייתית, ומהווה דרך חדשנית להעביר את הזמן הפנוי של המשתמש.
 
לפיכך, תוכן גולשים משמש שימושים שונים ומספק סיפוקים שונים אלה משתנים בהתאם לפלטפורמות בהם הם יוצאים לאור. לאנג (2009) מצא, כי יש הבדלים בין הצרכים השונים של הציבור, במידת חשיבותם לגולש ובמידת ההשפעה של התכנים. הצרכים ההכרתיים והצרכים החברתיים, הינם בעלי השפעה גדולה יותר מצרכי בידור וצרכים קוגניטיבים, והם מעצימים את מידת הסיפוק שחווה הגולש מתרומת תוכן מופק משתמשיםגולשים. כמו כן מצא לאנג כי תרומת תוכן בלוגים, ביו טיוב, ובוויקיפדיה, נובעת בעיקר מצרכים הכרתיים, ואילו תרומת תוכן לפורומים משמשת בעיקר לסיפוק צרכים חברתיים.
 
בנוסף מתייחס לאנג לתהליך "העצמה" שבו אנשים רוכשים שליטה או התמחות בחייהם. בתהליך זה משתפרת מיומנותם האישית והם מפתחים הרגלים להתנהגות פרואקטיבית בניהול קשריהם החברתיים. לאנג טוען כי קיימת העצמה אישית של מפיק התוכן, אך היא ברמה נמוכה. במחקר שנערך בשנת 2004 על ידי נארדי ואחרים ובו רואיינו{{הערה|(2004) Schiano, Nardi, Gumbrecht & Swartz. blooging by the rest of us}} כ- 23 בלוגרים מ[[קליפורניה]], מצאו החוקרים כי הכתיבה בבלוגים שימשה לצורך הבעת רגשות של הכותב.
שורה 48 ⟵ 47:
 
מחקר ממוקד בנוגע לסיפוקים והשימושים של תרומת תוכן לוויקיפדיה מצא 'נוב (2007)'{{הערה|Odd Nov. What motivates Wikipedians? Communications of the ACM,50(11),
(2007) 60-64}} שמונה מניעים עיקריים.
* הנאה.
כ- המקוונת "ויקיפדיה" שמונה מניעים עיקריים. ארבעה 4 נתפסים כבעלי חשיבות רבה והם: הנאה, אותה מפיקים מהתרומה לוויקיפדיה. מטרות אידאולוגיות, לפיהן המידע צריך להיות חופשי. ערכים הכוללים שיקולים אלטרואיסטים וההומניטריים והרצון לעזור לאנשים אחרים. הבנה, לפיה הגולשים רוצים ללמד דברים חדשים ולחזק את כישוריהם האישיים. ארבעה מניעים שחשיבותם פחותה הם: קידום, מתבטא בצורכי אגו והוכחה שאני יודע ולכן אני נחוץ. הגנה על האגו מפני תכונות שליליות התרומה מפחיתה את תחושות האשם על יתרונות אישיים כמו ידע או הצלחה. קריירה, נגישות למידע לפני כניסה לקריירה חדשה או לשם שיתוף מידע [[פוטנציאל]]י עם מעסיקים. חברתי, בקשות של חברים או דיון הנוגע באנשים חשובים.
* מטרות אידאולוגיות, לפיהן המידע צריך להיות חופשי.
* ערכים הכוללים שיקולים אלטרואיסטים וההומניטריים והרצון לעזור לאנשים אחרים.
* הבנה, לפיה הגולשים רוצים ללמד דברים חדשים ולחזק את כישוריהם האישיים.
 
ארבעה מניעים שחשיבותם פחותה הם:
* קידום, מתבטא בצורכי אגו והוכחה שאני יודע ולכן אני נחוץ.
* הגנה על האגו מפני תכונות שליליות התרומה מפחיתה את תחושות האשם על יתרונות אישיים כמו ידע או הצלחה.
* קריירה, נגישות למידע לפני כניסה לקריירה חדשה או לשם שיתוף מידע [[פוטנציאל]]י עם מעסיקים.
* חברתי, בקשות של חברים או דיון הנוגע באנשים חשובים.
 
===מחקר על המניעים לתרומת תוכן לוויקיפדיה===
שורה 63 ⟵ 71:
{{ערך מורחב|תוכן גולשים חזותי}}
 
== ביקורת עלחסרונות תוכן גולשים ==
*אמינות המידע - יחסית לתוכן המיוצר על ידי מערכת מקצועית בעלת משאבים, תוכן גולשים עלול להיות פחות אמין, שכן יצרן התוכן מוגבל במשאבים העומדים לרשותו ליצירת התוכן. כמו כן, יצרן תוכן מקצועי נזהר מלפרסם תוכן ירוד מסוגים שונים מחמת החשש מפני ביקורת ופגיעה בשמו הטוב. רוב הפלטפורמות מאפשרות פרסום תוכן בעילום שם וכך מאפשרות לגולשים לפרסם הבלים, בלא שיצטרכו לתת את הדין על כך.
לצד היתרונות והתרומה הפוטנציאלית של תוכן הגולשים ישנה גם ביקורת על אופן השימוש בתוכן זה, היקפו והשלכותיו. הביקורת המרכזית בנוגע לשימוש הנרחב בתוכן גולשים היא בעיית אמינות המידע. אנדרו קין (Keen, 2007) מביא דוגמאות להשלכות הבעייתיות של תוכן גולשים המבוסס על מידע שקרי. למשל, בשנת 2004 הופץ ברשת סרטון דוקומנטרי לכאורה, שהציג את תאוריית הקונספירציה בנוגע ל[[פיגועי ה-11 בספטמבר]]<ref>הסרטון כפי שמופיע באתר YouTube: http://www.youtube.com/watch?v=bnNbVb99_6U</ref>. לפי הסרטון ממשל בוש ביצע את הפיגועים. אחרי מחקר שערך שנתיים ועלה 15 מיליון דולר, המסקנות שעלו לא תאמו בכלל את מה שתיארו בסרטון ובכל זאת, ישנם מספר אנשים אשר עדיין מאמינים לכך.
*תוכן פוגעני - תכנים מיניים, קללות והכפשות מיוצרים על ידי גולשים רבים ברשת ומפורסמים באתרים לשימוש הציבור הרחב, לעיתים בלי סינון כלל מצד בעלי האתר.
 
*הפרת זכויות יוצרים - חלק גדול מתוכן הגולשים, בפרט החזותי, הוא תוצר של העתקה, שיתוף ועיבוד של תכנים קיימים. בחלק ניכר מהמקרים התכנים המקוריים מוגנים בזכויות יוצרים והפצתם ברשת אסורה על פי חוק.
בספטמבר של 2006, ג'ייסון פורטוני פתח שם משתמש מזויף של בחורה באתר למציאת שותפים ללילה והוא קיבל על כך 178 פניות מגברים מעוניינים. את הפרטים שלהם (יחד עם תמונות שלהם בעירום) הוא פרסם באתר שלו.
 
ביקורת אחרת נוגעת לפגיעה בפרטיות ובעיקר לחוסר המודעות של גולשים להשלכות של פגיעה מסוג זה. האמריקאים דאגו מאוד לפרטיות שלהם אבל כיום אנשים מוסרים מידע פרטי רב במסגרת חשבונות אישיים ברשתות חברתיות, ואינם מודעים להשלכות הפצת המידע. הדבר בולט במיוחד בקרב בני נוער. למשל, במקרה שפורסם ב[[ניו יורק טיימס]] ניסוי בפרטיות <ref>אתר הNew York Times: http://www.nytimes.com/2008/11/30/business/30privacy.html?_r=5&</ref> כמאה סטודנטים הסכימו לוותר על פרטיותם, ולאפשר לעקוב אחריהם בתמורה לסמארטפון חדיש.
 
==קישורים חיצוניים==
בעקבות פרשת ההדלפות של סנודן אשר חשף ריגול של ממשלות בריטניה וארצות הברית על תכנים פרטיים, הוחלט באו"ם ששמירה על פרטיות ברחבי הרשת חשובה לא פחות מכל זכות אדם אחרת<ref>פרטיות מתוך אתר The Guardian: http://www.theguardian.com/world/2013/dec/26/un-navi-pillay-internet-privacy</ref>.
* [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02219.pdf תוכן גולשים ואחריות מנהלי אתרי אינטרנט], אתר הכנסת
*[http://www.the7eye.org.il/topic/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9D/ כתבות בנושאי תוכן גולשים], באתר [[העין השביעית]]
* [http://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-3704-1583,00.html כתבות בתגית "תוכן גולשים"], באתר כלכליסט
* [http://data.isoc.org.il/tag/425 כתבות בתגית "תוכן גולשים"], באתר "מאגר נתונים על האינטרנט בישראל"
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תוכן_גולשים"