אמן (הסכמה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בהתאם להחלטת פרלמנט |
מ תיקון קישור |
||
שורה 4:
המילה "אמן" פירושה "כן ונכון", כמו כן פירושה "הלואי". בדרך הדרש מפורשת כ[[ראשי תיבות]] של המשפט "'''א'''ל '''מ'''לך '''נ'''אמן"<ref>[[מסכת שבת]] קיט, ב</ref>, ומשמעה הכרת תודה לאל וקבלת מלכותו.
בתנ"ך המילה מופיעה לראשונה ב[[ספר במדבר]] כחלק משבועת האישה הנחשדת בזנות תחת בעלה, האישה עונה "אמן אמן" בתשובה להקראה הנאמרת בפניה על העונש הצפוי לה אם אכן עשתה את אשר נחשדה בו, והיא בעצם מאמתת בדרך של [[שבועה (יהדות)|שבועה]] את הדברים, כשכפילות המילה משמשת לחיזוק ההצהרה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה "'''אָמֵן''' "'''אָמֵן'''. הביטוי מופיע בין היתר גם בספר ישעיה, ס"ה, טז, במובן אמונה, אמת: "אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי '''אָמֵן''' וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי", ולא נמצא עוד בהוראה זו. בירמיה, כ"ח, ו, המילה באה במובן 'לאשר ולקים דבר נשמע': "'''אָמֵן''' וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' יָקֵם ה' אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית ה' וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". מילה זו מופיעה גם בסוף מזמורי תהילים: מ"א, יד; ע"ב יט; פ"ט נג."<ref>מילון התנ"ך מאת יהושע שטיינברג, הוצאת יזרעאל , תל -אביב, ערך "אמן"</ref>,
ב[[מסכת ברכות]] (נג, ב) נאמר: "[[רבי יוסי]] אומר: גדול העונה אמן יותר מן המברך".
| |||