נטע זגגי – הבדלי גרסאות

במוקד מחקריה של נטע זגגי עומדות הקומדיה היוונית ה"עתיקה" ([[אריסטופאנס]]), הקומדיה ההלניסטית היוונית המכונה "חדשה" ([[מנאנדרוס]] - 344/3-292/1 לפנה"ס - ומחברי קומדיות אחרים), ועיבודיה הרומיים המאוחרים (ע"יעל-ידי [[פלאוטוס]] – 205-184 לפנה"ס לערך - [[טרנטיוס]] – זמן כתיבתו בסביבות 166-160 לפנה"ס - ומחזאים רומים נוספים). כמו כן, עוסקת נטע זגגי בתחומי מחקר רחבים ומגוונים: השירה ההלניסטית, ובכלל זה השירה הבוקולית (שירת-רועים) של [[תיאוקריטוס]] ו[[אפיגרמה|אפיגרמות]] האהבה ב[[האנתולוגיה היוונית|אנתולוגיה היוונית]] המציגות מגוון עשיר של [[מטאפורה|מטאפורות]] ארוטיות המתארות את ייסורי האוהב, ייסורי הנפש עצמה בנפרד מהאוהב, וייסוריו של [[ארוס]] האל עצמו כקורבן לתשוקותיו. כמו כן, עוסקת זגגי בחוק וחברה ביוון ורומא בראי הספרות הקלאסית, בספרות האהבה היוונית והרומית, ב[[שירה לירית|שירה הלירית]] היוונית העתיקה ובתחומי עניין נוספים, כגון סוגת מחזה הסטירים, שאין מרבים לטפל בה.

בספרה "מסורת ומקוריות אצל פלאוטוס: עיונים במוטיבים של אהבה בקומדיה של [[פלאוטוס]]" (Tradition and Originality in Plautus: Studies of the Amatory Motifs in Plautine Comedy ) המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה, הפריכה זגגי את התאוריה הרווחת של המלומד הגדול, [[אדוארד פרנקל]], בדבר מקוריותו של פלאוטוס בעיצוב השוואות מיתולוגיות מוקצנות לצורך הגזמה קומית.