פרכוס אפילפטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הזזת נקודות למען האחידות בערך
שורה 13:
התקפים עלולים לגרום לשינויים לא רצוניים בתנועות הגוף, בתפקודו, תחושתו, במודעות או בהתנהגות. מקשרים התקפים, לעתים קרובות עם התכווצות פתאומית לא רצונית של קבוצת [[שריר]]ים ואבדן הכרה. אבל התקף יכול להיות מרומז כמו חוסר תחושה קצר של חלק מהגוף, פרק זמן קצר או ארוך של איבוד [[זיכרון]], שינויים בראייה, תחושה/חוסר תחושה של ריח לא נעים, תחושה מוזרה של רום הבטן או תחושה של פחד ובלבול מוחלט. התקף יכול להימשך מכמה שניות למצב של [[סטטוס אפילפטיקוס]] – קבוצות התקפים בזה אחר זה שעלולים לסכן חיים בלא התערבות מידית.
כן ממיינים התקפים בצורה אופיינית למוטוריים, תחושתיים, אוטונומיים, רגשיים או קוגניטיביים. אחרי החלק הפעיל של ההתקף יש, בדרך כלל, פרק זמן הנקרא פוסט-איקטלי לפני שרמת ההכרה הנורמלית חוזרת<ref name="shearer">Shearer, Peter. [http://www.ebmedicine.net/topics.php?paction=showTopic&topic_id=77 Seizures and Status Epilepticus: Diagnosis and Management in the Emergency Department] Emergency Medicine Practice. Retrieved 2 March 2011</ref>. במקרים אחדים יקדימו את התחלת ההתקף המלא כמה תחושות המתוארות לעיל תחושות אלה יכולות לשמש כאזהרה לסובל ש[[פרכוס טוני-קלוני]] כללי צפוי להגיע. תחושות אזהרה אלו נקראות, בצורה מצטברת, [[אאורה]] והן קשורות ל[[פרכוס חלקי]]<ref>Ernst Niedermeyer,F. H. Lopes da Silva. [http://books.google.co.il/books?id=tndqYGPHQdEC&pg=PA520&lpg=PA520&dq=connection+aura+focal+seizure&source=bl&ots=GLer-137ny&sig=eQ4bCpt8x8BqZs2pY3bH14z0z1c&hl=iw&ei=zL5uTbibLsS1hAezmo3BCw&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CBoQ6AEwAA#v=onepage&q=connection%20aura%20focal%20seizure&f=false Electroencephalography: basic principles, clinical applications, and related]</ref>.
חולים אחדים יכולים לדעת מתי התקף עומד להתרחש. הסימפטומים שהאדם חווה לפני ההתקף יכולים לכלול [[סחרחורת]], התהדקות בית החזה. אחרים רואים חפצים נעים בתנועת איטית ממש לפני ההתקף. הסימפטומים הנחווים על ידי האדם בזמן התקף תלויים על המקום במוח בו מתרחשת הפרעה בפעילות החשמלית. התקפים חלקיים ופרונטליים והתפרקויות אפילפטיות מוקדיות נוטות להתרחש יותר בזמן השינה מאשר בעירות. לעומת זאת התקפים[[פרכוס פסיכוגני לא-אפילפטי|פרכוסים פסיכוגניים לא אפילפטיים]] נדירים בין חצות ו-6 בבוקר ואף פעם לא מתרחשים בזמן שינה<ref>{{cite journal | doi = 10.1111/j.1528-1157.1997.tb01077.x | last1 = Bazil | first1 = CW | last2 = Walczak | first2 = TS. | year = 1997 | title = Effects of sleep and sleep stage on epileptic and nonepileptic seizures | url = | journal = Epilepsia | volume = 38 | issue = 1| pages = 56–62 | pmid = 9024184 }}</ref>.
העובדה שאפילפסיה כללית, אך לא מוקדית מתרחשת יותר בבוקר משקפת, אולי, שוני יומי בפעילות הרגשית של קליפת המוח<ref>{{cite journal | last1 = Badawy | first1 = RA | last2 = MacDonell | first2 = RA | last3 = Jackson | first3 = GD | last4 = Berkovic | first4 = SF | title = Why do seizures in generalized epilepsy often occur in the morning? | journal = Neurology | volume = 73 | issue = 3 | pages = 218–22 | year = 2009 | pmid = 19620610 | doi = 10.1212/WNL.0b013e3181ae7ca6 }}</ref>. אדם שיש לו פרכוס טוני-קלוני יכול לצעוק, לאבד הכרה, ליפול ארצה ולפרכס, לעתים בעוצמה. אדם שיש לו פרכוס חלקי מורכב יכול להיראות מבולבל או המום ולא יוכל להגיב לשאלות או הוראות. לאנשים אחדים יש התקפים שאינם מורגשים על ידי אחרים. לפעמים הרמז היחיד שהיה לאדם [[התקף ניתוק]] הוא עפעוף מהיר, בלבול קיצוני לכמה שניות.