אשורים – הבדלי גרסאות

== היסטוריה ==

השם '''אשורים''' נובע מייחוסם ל[[האימפריה האשורית|עם האשורי]] הקדום, אך לא כולם מקבלים ייחוס זה. חלקם מעדיפים להיקרא '''כלדאים''' או "כלדנים" (השם הלועזי ל'''[[כשדים]]''', על שם הכשדים שהקימו את [[בבל|האימפריה הנאו-בבלית]], ש[[נבוכדנצר השני]] הוא מלכה המפורסם ביותר), ואילו אחרים מעדיפים להיקרא '''[[ארמים]]''' (על שם שפתם, הארמית-החדשה) או '''סורים''' (על שם הכנסייה הסורית). חרף הבדלי השמות, הם רואים בעצמם קבוצה אתנית אחת, בשל ההיסטוריה והשפה המשותפת. בדומה לקופטים במצרים, ה"אשורים", ה"כשדים" ושאר דוברי הנאו-ארמית של ימינו הם צאצאים לתושבים הקדומים, במקרה זה שמיים, שחיו בסהר הפורה - בעיקר ב[[ארם נהריים]] ובשטחי הממלכות הארמיות מימי קדם, לפני הגעת ה[[ערבים]] ושלא [[התאסלמות|התאסלמו]]. בשנים האחרונות נעשו נסיונות לאחד זהות זו תחת השם "בית נהריין".

 

כמיעוט נוצרי, האשורים נרדפו בידי [[הטורקים הצעירים]] ששלטו ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] בשנותיה האחרונות. גירוש האשורים מבתיהם החל בסוף [[1914]]; במהלך [[1915]], "שנת החרב" ("שתו ד'סייפו"), נהרגו כ-750,000 אשורים, שהיו כשלושה רבעים מהאוכלוסייה האשורית באזור. הקהילה האשורית הקטנה שנותרה בדרום-מזרח טורקיה יצאה משם החל משנות ה-70 עם התפתחות הקונפליקט בין הממשל הטורקי לכורדים באזור. כיום חיים באזור זה רק משפחות אשוריות מעטות.