ארצות הברית נגד ספר בשם יוליסס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←המשפט: קישורים פנימיים |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
שורה 5:
ג'ויס החל לכתוב את "יוליסס" ב-[[1915]]. ב-[[1918]] החלו שתי העורכות של המגזין האמריקאי "The Little Review" , מרגרט אנדרסון וג'יין היפ, לפרסם פרקים מהספר בהמשכים. משרד הדואר האמריקאי החרים שלושה גיליונות של המגזין והעלה אותם באש, בתואנה ש"יוליסס" כולל דברי תועבה.
על כך אמר ג'ויס, ברומזו לעותקי "[[דבלינאים]]" ש[[שריפת ספרים|נשרפו]] ב[[דבלין]] כעשור קודם לכן:
{{ציטוט|תוכן=זו הפעם השנייה שנפל בחלקי העונג להישרף בעודי בחיים.
בגיליון יולי [[1920]] פורסם במגזין הפרק [[נאוסיקה]], בו [[לאופולד בלום]] [[אוננות|מאונן]] בקרבת כנסייה. נגד המגזין הוגשה תלונה על ידי "האגודה הניו-יורקית נגד תועבה" בגין פרסום דברי זימה. עורכות המגזין נעצרו
ב-[[2 בפברואר]] [[1922]], יום הולדתו ה-40 של ג'ויס, יצאה לאור המהדורה הראשונה של הספר ב[[פריז]], באנגלית, על ידי [[סילביה ביץ']], בעלת חנות ספרים ובית הוצאה פריזאי קטן בשם "שייקספיר אנד קומפני". המהדורה יצאה לאור ב-1,000 עותקים ממוספרים.
שורה 14:
בשתי הארצות המובילות של דוברי האנגלית, [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]], נתקל הספר בהתנגדות עזה של חוגים שמרניים. בבריטניה עשה עורך הדין השמרן ארצ'יבלד בודקין, ששימש כתובע הכללי החל מ-1920, כל אשר לאל ידו כדי למנוע את הפצת הספר והוצאתו לאור. בודקין כתב, בהתייחסו לפרק "פנלופי" הכולל את המונולוג של [[מולי בלום]], כי:
{{ציטוט|תוכן=לא קראתי, ואין לי זמן, או רצון...לקרוא את הספר עד תומו. קראתי (רק) את העמודים 732-690. אין ביכולתי להעריך במה הם רלוונטיים לשאר הספר... ככתבם, נראה שהם יצאו מפיה של אישה אנאלפביתית ווולגרית... יש (שם) כמות גדולה של זוהמה גמורה ותועבה.
ארצות הברית נהגה באותו אופן. באוקטובר 1922 הוציא בית ההוצאה של [[הארייט שו ויבר]] בלונדון, שנקרא "[[האגואיסט]]", את המהדורה השנייה, ושלח לארצות הברית 500 עותקים ממוספרים שנשרפו על ידי שלטונות ה[[מכס]]. ב-[[1929]] יצאה בניו-יורק מהדורה פירטית של הספר.
|