ברכה לבטלה – הבדלי גרסאות

ב[[הלכה]], '''בְּרָכָה לְבַטָּלָה''' היא [[ברכה]] הנאמרת כאשר אין חיוב לומר אותה. הביטוי המקורי ל"ברכה לבטלה" הוא '''ברכה שאינה צריכה'''.<ref>{{הערה|1={{ויקיטקסט|ברכות לג א}}; {{ויקיטקסט|יומא ע א}}; {{ויקיטקסט|סוטה מא א}}.</ref>}}

לפי ההלכה אסור לברך ברכה לבטלה. מקור האיסור הוא בתלמוד הבבלי <ref>{{הערה|1={{ויקיטקסט|ברכות לג א}}.</ref>}}, בו נאמר: "כל המברך ברכה שאינה צריכה - עובר משום לא תשא" (הכוונה היא לפסוק: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא"<ref>{{הערה|1=.{{ויקיטקסט|שמות כ ו}}</ref>}}), ומכאן שהאיסור נובע מכך שהאדם אומר את שם ה' ללא צורך, ויש בכך משום פגיעה בכבוד ה'. יש הסוברים כי דברי הגמרא הם כפשוטם, ואיסור זה הוא מן התורה<ref>{{הערה|1={{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות ברכות א טו}}; {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים רטו ד}}.</ref>}} אולם לפי מפרשים אחרים אין איסור מן התורה בברכה לבטלה, שכן האדם אינו אומר את שם ה' סתם, אלא כדי לברך את ה'. לדעתם, איסור ברכה לבטלה הוא איסור מדרבנן, והפסוק שהביאה הגמרא כמקור לאיסור זה - אינו אלא [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא]].<ref>{{הערה|1=[[תוספות]], {{ויקיטקסט|ראש השנה לג א}} ד"ה הא; [[רא"ש]] [[מסכת קידושין]] פרק א סימן מט.</ref>}}

בספר [[קיצור שולחן ערוך]]<ref>{{הערה|1=סימן ו סעיף ד.</ref>}} נכתב מה יעשה מי שבירך ברכה לבטלה, או התחיל לברך ברכה ונזכר שזו ברכה לבטלה: