|
|
|
=== גן פינצי-קונטיני ===
בספרו "גן פינצי-קונטיני" מתאר הדובר, בן דמותו של באסאני, את קשריו עם ילדי פינצי-קונטיני,<ref>{{הערה|1=במציאות מדובר כפי הנראה במשפחת מאגריני, ראה [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=906844&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 משחק טניס ב"גן פינצי-קונטיני"] ב[[הארץ]]</ref>}} משפחה יהודית גאה ונבדלת מן הקהילה היהודית של פרארה. אלברטו ומיקול לומדים בבית אצל מורים פרטיים, וג'ורג'ו הילד פוגש אותם רק פעמיים בשנה - כשהם באים לבית הספר לבחינות סוף השנה, במרכבת המשפחה המפוארת, ובתפילות יום הכיפורים בבית הכנסת. פגישתו הראשונה הממשית עם מיקול מתרחשת כאשר ג'ורג'ו, החושש לחזור הביתה אחרי כישלון בבחינה, מגיע עם אופניו אל סוללת העפר שמאחורי הגן עצום הממדים של בית פינצי-קונטיני. מיקול מגלה אותו שם כשהיא מטפסת על סולם אל ראש חומת הגן ומזמינה אותו להיכנס אל הגן, אך הוא חושש לאופניו, כשבינתיים עוברת שעת הכושר - מישהו מהמבוגרים הבחין בתעלוליה והיא נאלצת לחזור הביתה. רק כעבור עשר שנים ייכנס לראשונה אל הגן ואל הבית, ואז גם יתחיל הקשר המיוחד בינו לבין מיקול - ספק אהבה, ספק ידידות, שיסב לו כאב וצער רב. משפחת פינצי-קונטיני, כולה מלבד אלברטו, שנפטר קודם לכן במחלה, נלקחת ל[[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]] ואיש מהם אינו שב משם.
על ספרו זה זכה באסאני בפרס ויארג'ו. הספר עובד לסרט הקולנוע "[[הגן של פינצי קונטיני]]" בבימויו של [[ויטוריו דה סיקה]] ובכיכובה של [[דומיניק סנדה]] שזכה ב[[פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר]].
|
