מייקל מקדונל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ראשית דרכו: תיקון קישור
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 8:
מקדונל הגיע לארץ ישראל בשנת 1927. בהגיעו לארץ התמנה לעמוד בראש בית המשפט העליון המנדטורי, במקומו של זקן השופטים הראשון סר [[תומאס הייקראפט]], שכיהן בתפקיד זה בין השנים [[1922]] - [[1927]] והיה ידוע ביושרו ובהגינתו ואף עמד בראש [[ועדת הייקראפט]] שהוקמה ביוזמת הבריטים בעקבות [[מאורעות תרפ"א]], במטרה לחקור את הסיבות שהובילו למאורעות.
 
מקדונל כיהן בבית המשפט המנדטורי כ"זקן השופטים" בין השנים 1927 - [[1936]]. בתפקידו נתגלה האיש כארכי-שמרן פרו [[ערבים|ערבי]] ו[[אנטישמיות|אנטישמי]]. הוא תואר כמי ש"תיעב יהודים והיה סנוב", וכמי ש"שילב באישיותו תחושת תיעוב חזקה כלפי היהודים עם סנוביזם מעמדי אנגלי". מערכת המשפט בארץ ישראל בתקופת המנדט הייתה, בהתאם לנהוג ב[[בריטניה]], נבדלת מן השלטון הכללי ובלתי תלויה בו. בתחושת אי תלות זו ראה עצמו מקדונל חופשי שלא להסתיר את שנאתו ל[[יהודי|יהודים]]. דוגמה לכך היא פסק דינו במשפט "היועץ המשפטי נגד רובשוב". זלמן רובשוב (לימים [[זלמן שזר]] הנשיא השלישי של [[מדינת ישראל]]) הואשם ב[[פקודת בזיון בית המשפט|בזיון בית המשפט]] עקב מאמרי ביקורת על הטיה של בית המשפט שפורסמו בעיתון [[דבר (עיתון)|דבר]]. השופט מקדונל סירב להחיל לגביו פסיקה אנגלית שקבעה כי הליכי ביזיון בית המשפט צריכים להיות נדירים. מקדונל פסק כי הליכים אלו אכן נדירים ב[[אנגליה]], שם קיימת מסורת בת מאות שנים של כיבוד בית המשפט, אולם הם "חיוניים במושבות קטנות המורכבות בעיקר מאוכלוסייה צבעונית".<ref>{{הערה|1=תום שגב, '''ימי הכלניות'''. </ref>}}
 
==מאבקו נגד נורמן בנטויץ'==