ארביטראז' – הבדלי גרסאות

ההגדרה ה[[אקדמיה|אקדמית]] המקובלת של ארביטראז' דורשת שהפעולה תהיה רווחית בכל אחד מהתרחישים האפשריים. בפועל נפוץ יותר המצב של '''ארביטראז' הסתברותי''', שבו צופה מבצע הפעולה ש[[תוחלת]] הרווח תהיה חיובית, אם כי בתרחיש מסוים ייתכן הפסד.

קיומו של פער ארביטראז' בין שווקים מצביע על אי-יעילות שלהם. אולם העובדה שפערים לא גדולים קיימים בכל זאת בשוקי ההון המודרניים, נובעת לא רק מאי-יעילות, אלא גם מעלויות עסקה גבוהות, כגון עמלות המרה ומסחר, המקטינות את כדאיות עסקאות הארביטראז'. מצד שני, עצם פעולת ניצול ארביטראז', גורמת לסגירתו והפיכת השוק ליעיל. לדוגמה, אם בין שני שוקי מטבע, נסחר המטבע בשערים שונים, הרי שסוחרי הארביטראז' יזרימו ביקושים לשוק עם המחיר הזול, והצעיםויציעו לשוקאת עםהמטבע המחרבשוק בו המחיר היקר. ובכך יעלו את המחיר בשוק עם המחיר הזול ויורידו את המחיר בשוק עם המחיר היקר, עד להשוואת המחירהמחירים.

באופן מעשי, בשווקים המודרניים פעולות מציאת הארביטראז'ים מתבצעת על ידי מחשבים, והפערים נסגרים במהירות גבוהה מאד. התחרות בין הסוחרים גורמת לכך, שהפועלים בתחום משתדלים לשבת בקרבה גאוגרפית מינימאלית למוקד המסחר, על מנת שזמן התקשורת יהיה מינימאלימזערי.

נניח שברגע מסוים נסחרת [[אונקיה]] של זהב במחיר של 500 דולר ב[[שיקגו]] ובמחיר של 400 [[אירו]] ב[[פרנקפורט]]. אם שער החליפין בין המטבעות עומד על דולר ו-30 סנט לאירו, ניתן לרכוש את אונקיתאונקיית הזהב ב-500 דולר בשוק האמריקאי, למכור אותה ב[[אירופה]] ולהמיר את מחירה ל-520 דולר. כך נוצר רווח של 20 דולר. רווח זה נקרא בשפת הסוחרים "כסף על הרצפה", שכן זהו רווח בטוח נטול סיכון. היותו רווח נטול סיכון הוא גם הגורם לסגירת מרווח הארביטראז'. אם נחזור לדוגמה, הרי שכל סוחר מעוניין להרוויח רווח נטול סיכון, או כמאמר הסוחרים "לאסוף כסף מהרצפה". לכן יהיו עוד ועוד סוחרים שירצו לקנות זהב ב 500 דולר בשיקגו, ולמכור אותו ב 400 אירו בפרנקפורט. הביקושים יגרמו לעליית מחיר הקניה בשיקגו, (מאחר שההיצע מוגבל) ולעומתם ההצעיםההיצעים יגרמו לירידת המחיר בפרנקפורט. ניתןבמקרה לראותזה איפהילך שרווחרווח הארביטראז' הולך ומצטמצםויצטמצם. תהליך זה ימשיך עד שהרווח יסגרייסגר (או שיגיע לגודל שהופך את כל התהליך לבלתי כדאי).

קריסתה של [[קרן גידור|קרן הגידור]] [[לונג טרם קפיטל|Long-Term Capital Management]] בשנת [[1998]] מבהירהמדגימה היטבאת כמהסכנות מסוכן יכול ארביטראזהארביטראז' להיות, בייחוד כתוצאה משילוב של הגורמים האמורים לעיל. הקרן, שבהנהלתה היו מעורבים שני זוכי [[פרס נובל לכלכלה]], ביקשה לנצל פערים בין מחירי אגרות חוב של ממשלת [[ארצות הברית]] לאלה של ממשלות זרות, בהנחה שהפער ביניהן ייסגר בטווח הארוך. המשבר הפיננסי שפרץ כשממשלת [[רוסיה]] חדלה לשלם את חובותיה באותה שנה, גרם להתרחבות בפערים בין אותן התשואות ש-LTCM ציפתה להתכנסותם. מה שהחמיר את מצבה של LTCM, היה שעל מנת להרוויח מפערים קטנים בין תשואות אג"ח, היא נקטה באסטרטגיה אגרסיבית של מינוף בשיעור גדול בהרבה מהונה העצמי. הפסדי LTCM הגיעו ל-4.6 מיליארד דולר והיא התמוטטה.