איגרות חוב ממשלתיות בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 33:
כמו כן, קיימות איגרות החוב מירון וערד, בעלי ריבית קבועה ו[[הצמדה למדד]] אשר אינן סחירות, אותן יכולות לקנות קופות גמל וקרנות פנסיה למטרות קצבה בלבד{{הערה|[http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/GovDebt/GovDebtTopNav/GDLocalDebt/NonNegotiable/GovermentalBonds.htm מאפייני איגרות חוב ממשלתיות לא סחירות] באתר [[היחידה לניהול החוב הממשלתי]] ב[[משרד האוצר]]}}.
בעבר הונפקו איגרות חוב בלתי סחירות בשם ח"ץ (ר"ת חיים-צמוד) עבור פוליסות בעלות "תשואה מובטחת" (כגון [[פנסיה]] ו[[ביטוח מנהלים]]) בחברות הביטוח, אשר נשאה ריבית קבועה של בין 4% ל-6.2% (כתלות בשנת ההנפקה) ו[[הצמדה למדד]]. מאחר שמדובר היה בתשואה גבוהה מתשואת שוק ההון באותה העת, השימוש באיגרות אלה היה פופולרי כל כך עד שמרבית התיקים כללו את אג"ח זו בלבד{{הערה|1=רון שטיין, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000442640 עוד על חיסכון פנסיוני: המדריך לפוליסות מבטיחות תשואה], [[גלובס]], 18 באפריל, 2009}}. בתגובה, הוגבלה בשנת 1975 ההשקעה באפיק זה ל-86% מתיק ההשקעות על פי חוק, ובתחילת שנות ה-90 בוטלה הנפקת איגרות חוב אלה כליל, במטרה להזרים כספים אלה לשוק ההון{{הערה|[http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/insurance/i_life_22b.asp פוליסות מבטיחות תשואה] באתר [[אגף שוק ההון של משרד האוצר|אגף שוק ההון]] ב[[משרד האוצר]]}}.
== חוב חיצוני ==
שורה 45:
== היקף החוב הממשלתי ==
החוב הממשלתי הישראלי המבוסס על איגרות חוב עומד על מעל ל-630 מיליארד שקלים (0.6 טריליון), אשר כשני שליש ממנו מקורם בחוב מקומי (חוב לאזרחי המדינה, נקוב בשקלים) סחיר, כשישית ממנו בחוב מקומי לא סחיר, (מירון, ערד וחץ) והשישית הנותרת בחוב חיצוני. עם זאת, חוב זה מהווה רק כשתי חמישיות מהחוב הממשלתי הכולל, העובר את ה-1.5 טריליון שקלים{{הערה|אביטל להב, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4519273,00.html המבקר: למדינה גירעון מצטבר של 1.5 טריליון ש'], ynet, 14 במאי, 2014}}. שאר החוב בהתחייבויות שאינן מבוססות איגרות חוב, כדוגמת התחייבויות לפנסיות תקציביות לעובדי וגמלאי המדינה.
== ראו גם ==
| |||