איגרות חוב ממשלתיות בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפרדה לפי סוג |
|||
שורה 32:
בנוסף לאיגרות הסחירות, מנפיקה המדינה גם איגרות חוב בלתי סחירות לטובת ביטוחים פנסיוניים, לסבסוד והבטחת תשואת החיסכון הפנסיוני של האזרחים.
==== סבסוד פנסיה - איגרות מירון וערד ====
לקרנות הפנסיה קיימות איגרות החוב מירון (אינה מונפקת עוד) וערד, (אשר החליפה אותה) בעלי ריבית קבועה ו[[הצמדה למדד]], אותן יכולות לקנות קופות גמל וקרנות פנסיה למטרות קצבה בלבד{{הערה|[http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/GovDebt/GovDebtTopNav/GDLocalDebt/NonNegotiable/GovermentalBonds.htm מאפייני איגרות חוב ממשלתיות לא סחירות] באתר [[היחידה לניהול החוב הממשלתי]] ב[[משרד האוצר]]}}. איגרות חוב אלה נוטות לתת תשואה גבוהה יותר (בהתאם לסיכון) מאשר התשואה בשוק, וככאלה מהוות סבסוד של פנסיות החוסכים על חשבון הציבור משלם המיסים שטרם פרש לגמלאות. (מתוך תקווה שלעולם יהיו ההכנסות ממסים גבוהות דיין כדי לעמוד בהתחייבויות אלה)
==== סבסוד ביטוחי חיים - איגרות חיים-צמוד (ח"ץ) ====
בעבר הונפקו איגרות חוב בלתי סחירות בשם ח"ץ (ר"ת חיים-צמוד) עבור פוליסות בעלות "תשואה מובטחת" (כגון [[פנסיה]] ו[[ביטוח מנהלים]]) בחברות הביטוח, אשר נשאה ריבית קבועה של בין 4% ל-6.2% (כתלות בשנת ההנפקה) ו[[הצמדה למדד]]. מאחר שמדובר היה בתשואה גבוהה מתשואת שוק ההון באותה העת, השימוש באיגרות אלה היה פופולרי כל כך עד שמרבית התיקים כללו את אג"ח זו בלבד{{הערה|1=רון שטיין, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000442640 עוד על חיסכון פנסיוני: המדריך לפוליסות מבטיחות תשואה], [[גלובס]], 18 באפריל, 2009}}. בתגובה, הוגבלה בשנת 1975 ההשקעה באפיק זה ל-86% מתיק ההשקעות על פי חוק, ובתחילת שנות ה-90 בוטלה הנפקת איגרות חוב אלה כליל, במטרה להזרים כספים אלה לשוק ההון{{הערה|[http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/insurance/i_life_22b.asp פוליסות מבטיחות תשואה] באתר [[אגף שוק ההון של משרד האוצר|אגף שוק ההון]] ב[[משרד האוצר]]}}.
| |||