איכון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←איכון באמצעות קול: מהערך איכון באמצעות קול |
|||
שורה 19:
==סונאר==
{{ערך מורחב|סונאר}}
[[סונאר]] (מאנגלית SONAR - ראשי תיבות של Sound Navigation And Ranging) הוא טכנולוגיה לניווט ולגילוי [[צוללת|צוללות]] ו[[אוניה|אוניות]], הפועלת באמצעות [[גלי קול]]. קיימים שני סוגי סונאר: אקטיבי ופסיבי.
[[תמונה:Sonar Principle EN.svg|שמאל|ממוזער|250px|עקרון הפעולה של סונאר]]
יעודו המקורי של הסונאר היה איתור [[קרחון|קרחונים]], דרישה שחשיבותה הובהרה בעקבות טביעת ה[[טיטאניק]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] גבר העניין בסונאר עקב הצורך באיתור צוללות. בשנת [[1915]] המציא הפיזיקאי הצרפתי [[פול לנז'בן]] את ההתקן הראשון המבוסס על סונאר, ועבודתו השפיעה על תכנוני הסונאר העתידיים. מתקנים ראשונים אלה היו התקני האזנה פסיביים. ב-[[1917]]-[[1918]] נבנו ב[[אנגליה]] וב[[ארצות הברית]] מתקני הסונאר האקטיביים הראשונים, וייצורם הסדרתי החל ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. עם פיתוח הסונאר העריכו הבריטים שזהו סוף עידן הצוללות, אך עם פרוץ המלחמה התברר שגם עם הסונאר, עדיין קשה לגלות צוללות. גם לסונארים המתקדמים ביותר של ימינו יש מגבלות.
סונאר אקטיבי יוצר גל [[קול]] קצר ([[פולס]]) המכונה "פינג". לאחר שהפולס עוזב את המתקן מאזינים ל[[הד|החזרות]] של גל הקול. על ידי מדידת הזמן שלוקח לקול לחזור ניתן להעריך את מרחק החפץ שהחזיר אותו (אוניה, קרקעית הים או עצמים אחרים), בהנחה שמהירות ההתקדמות של גל הקול במים היא ידועה. ניתן גם לחשב את כיוונו של העצם המחזיר ביחס למתקן על ידי האזנה במקביל מכמה [[הידרופון|הידרופונים]] ([[מיקרופון|מיקרופונים]] תת-ימיים) שהפרשי המרחקים ביניהם ידועים במדויק, ומדידת ההפרשים בזמני ההגעה של הגל המוחזר.
בסונאר פסיבי אין משדרים פולס יזום אלא מאזינים לקולות שפולטים העצמים, למשל מנוע של ספינה או צוללת. במערכת כזו נדרשת רגישות מיקרופונים גבוהה כי האות הנקלט חלש יחסית.
==הערות שוליים==
| |||