|
יחד עם לוחם לח"י נוסף, [[אליהו חכים]], השתתף בית צורי ב[[התנקשות]] ששמה קץ לחיי [[הלורד מוין]], השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שמקום מושבו היה ב[[קהיר]]. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת שנמלטו באופניים ממקום ההתנקשות, הועמדו לדין בפני [[בית דין צבאי]] מצרי, נדונו ל[[עונש מוות]] והוצאו להורג בקהיר ב-[[22 במרץ]] [[1945]] בעודם שרים את "[[התקווה]]".
ביתחכים צוריובית וחכיםצורי נקברו בבית העלמין היהודי בקהיר. ב-[[22 ביוני]] [[1975]], ביוזמתו של חבר הכנסת [[יצחק שמיר]]{{הערה|[[חיים משגב]], '''שיחות עם יצחק שמיר''', [[ספרית פועלים]], עמוד 41}}, אשר הכירשהכיר את השניים והיהושלח זה ששלחםאותם למשימה, הועלו גופותיהם של חכים ובית צורי לישראל במסגרת הסכם [[חילופי שבויים]] עם מצרים, והם נקברו בטקס צבאי ב[[חלקת עולי הגרדום בהר הרצל|חלקת עולי הגרדום]] ב[[הר הרצל]].
יצחקרב שמירסמל ב{{ה|רבנות הצבאית}} העיד, שבעת פתיחת ארונותיהם של ביתחכים צוריובית וחכיםצורי, התגלה שהגופות נותרו שלמות, ללא קמט בפניהם, על אף שעברו מאז פטירתם שלושים שנה. פלאיש זה עורר תדהמה אצל הנוכחים, אשר ייחסושייחסו זאת לקביעתלדברי [[חז"ל]] על צדיקים ש[[ריקבון גופה|הרימה]] שאינהלא שלטתשלטה בגופם שלועל [[הרוגי מלכות]] שאין מעלה כמעלתם.{{הערה|בשו"ת גאולהעשה כהןלך בראיוןרב, לערוץחלק 7:א' httpסימן נא', צוטטה עדות איש הרבנות הצבאית שנדפסה ב[[ידיעות אחרונות]] ביח' בתמוז תשל"ה://www "פתחנו את הארונות כדי לצלמן לזיהוי, יש גם צילומים, הם מראים את השנים, ועור פניהם מתוח על עצמות הגולגולת, ממש כאילו עודם בחיים.inn.co אפילו השפמים, ובשיער הראשים עדיין נשתמרו גלי הסלסול".il/News/News.aspx/274189{{ש}}
גאולה כהן בראיון לערוץ 7: [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/274189 'הגופות נותרו עשרות שנים ללא קמט בפניהן']}}
על שמו נקראו רחובות באחדות מערי ישראל ([[ירושלים]], [[באר שבע]], [[תל אביב - יפו]], ו[[זכרון יעקב]]).
|
