דרך סלאח א-דין

דרך סלאח א-דין (בערבית: الطريق صلاح - الدين) - כביש ראשי ברצועת עזה שאורכו 45 קילומטר, הנמתח לאורך כל הרצועה- ממעבר רפיח בדרום למעבר ארז בצפון.

הדרך נקראת על שמו של המנהיג המוסלמי סלאח א-דין. דרך זה היא חלק מדרך הים ההיסטורית, ובמקטע זה אף חופפת לדרך ארץ פלשתים, ובכך מהווה קטע של אחת מהדרכים העתיקות בעולם. צבא מצרים העתיקה, אלכסנדר הגדול, ראשוני הצלבנים ונפוליאון בונפרטה עברו בדרך זו, במהלך מסעם לכיבוש הלבנט. במהלך מלחמת העולם הראשונה, לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי, נפרסה מסילת ברזל בקביל לדרך סלאח א-דין, על מנת לספק מלאי ותחמושת לחזית.

ההיסטוריון ג'ראלד באט גורס, שהדרך היוותה את מרכז חייה של עזה, והיא תכלית קיומה ('raison d'être'). עם הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 והמשך הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ירד קרנה של עזה כמרכז מסחר על אם הדרך בין מצרים לסוריה, וכך גם חשיבותה של הדרך ירדה. לאחר כיבוש רצועת עזה על ידי ישראל במהלך מלחמת ששת הימים, חלקים גדולים מהדרך היו סגורים לתנועת פלסטינים, ו-12 מחסומים הוקמו לאורכה. לאחר עימות חמאס-פת"ח ב-2007, החמאס נטל על עצמו את השליטה ברצועת עזה, והוא מפעיל את אותם מחסומים. החמאס הרחיב ושיפר את הערך בעזרת כסף המגיע מתרומות ותעשיית מנהרות ההברחה ברצועת עזה.

תיאור עיתונאי מ-2010 מספר על "איכרים יגעים, מכונאים חובבים ושפע של דוכנים צבעוניים לצד הדרך פרושים לאורך דרך סלאח א-דין, ממרכז הרצועה לדרומה. גמלים נעים ללא מטרה בנתיביה, פועלים מניחים חצץ לאורכה, ומשאיות רעשניות נעות לאורכה, להעברת סחורות הכוללות הברחות ועזרה ל1.5 מליון תושבי רצועת עזה"