כיפת ברזל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
←מבנה ותפקוד: דרוש מקור |
||
שורה 37:
המערכת נותנת מענה לרקטות בעלות טווח מקסימלי של 70 ק"מ.{{הערה|[http://www.rafael.co.il/marketing/SIP_STORAGE/FILES/6/946.pdf עלון מידע על מערכת כיפת ברזל], באתר "רפאל".}} הטווח המינימלי תלוי במהירות התעופה של הרקטה ומהירות התגובה של המערכת. כשהיא מוצבת מול עזה ובהתאם לרקטות [[קסאם]] ו[[גראד]] שמצויות שם היום הטווח המינימלי הוא 4.5 ק"מ. בנוסף אמורה המערכת לתת מענה לירי [[מרגמה|מרגמות]] ולשמש מערכת הגנה אווירית נגד כלי טיס בטווח של 10 ק"מ.{{הערה|[http://www.rafael.co.il/Marketing/186-1530-en/Marketing.aspx כיפת ברזל], באתר חברת רפאל}}
בשנת ההפעלה הראשונה של המערכת עמדו אחוזי ההצלחה שלה ביירוט מטרותיה על 75 אחוז.{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|75% הצלחה לכיפת ברזל בשנת הפעלתה הראשונה|1.1604839|30 בדצמבר 2011}}}} בסוף 2012, במהלך [[מבצע עמוד ענן]], עלו אחוזי ההצלחה ל-84. מערכת כיפת ברזל הצליחה לצמצם את אחוז פגיעת הרקטות בשטחים בנויים ל-4% אחוז בלבד מכמות הרקטות שנורתה, זאת לעומת 25% אחוזי פגיעה בשטחים בנויים במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]] (טרם פיתוחה של כיפת ברזל). במבצע "[[צוק איתן]]" אחוזי הצלחתה היו מעל 90%{{דרוש מקור}}.
המערכת נמנעת מירי סרק לעבר רקטות שזיהתה כבלתי מאיימות בפגיעה בנפש, והצלחתה נמדדת בשני פרמטרים: האחד, זיהוי הרקטה כמיועדת לפגוע בשטח מיושב, והשני, יירוט של אותה רקטה. הסטטיסטיקות המיוחסות למערכת עד היום, היו בהקשר לירי מ[[רצועת עזה]]. השיגורים מהרצועה כללו רקטות לשטחים פתוחים במספר גבוה בהרבה ממספר השיגורים לשטחים מיושבים, לעתים עד כדי פי שלושה. אחוזי ההצלחה המתפרסמים בציבור מתייחסים לעתים לאחד משני הפרמטרים אך במבחן התוצאה הסופי, היינו: מניעת פגיעה בנפש וברכוש - נמדד השילוב של השניים כמספק הגנה לתושבים. במבצע צוק איתן יורטו לפחות 120 רקטות ע"י כיפת ברזל.
| |||