רגליים לדבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי
מ סקריפט החלפות (עמו)
שורה 1:
בהלכה, המילים '''רגליים לדבר''' הם ביטוי שנתנו חז"ל ל[[אומדנא]] המתבססת על צירוף שני מקרים שנראה כי יש קשר ביניהם והם עשויים ככל הנראה להורות על מעשה מסוים או על תופעה מסוימת.
==דוגמאות==
*בהלכות איסור והיתר: על פי ההלכה, קיים כלל כי "[[אין דבר שבערווה פחות משניים]]", כלומר לא ניתן להתיר או לאסור אשה אלא על סמך עדותם של שני עדים. לעומת זאת, קובעת התורה כי אשה שבעלה התרה בה "אל [[ייחוד|תסתרי]] עם פלוני" (פעולה הנקרתא "קינוי") ונתייחדה עימועמו ("סתירה") היא נאסרת על בעלה לא רק מספק שמא זינתה עימועמו, אלא עשו [[ספק כוודאי|ספק זה כוודאי]] לכל דבר. ההסבר לכך הוא ש[[רגליים לדבר]] שזינתה עם ה[[נואף]] שעימושעמו נסתתרה, שהרי הבעל ביקש והזהיר אותה לא להתייחד עימועמו ומשנתייחדה עימועמו למרות זאת נראה כי אכן זינו יחד{{הערה|{{בבלי|נידה|ג|א}}.}}.
 
*בהלכות [[טומאה וטהרה]]: "שכונת קברות" הוא מושג הלכתי, החל על כל מקום שבו נמצאו שלושה מתים במרחק של בין ארבע לשמונה אמות. ב[[מסכת אהלות]]{{הערה|{{משנה|אהלות|טז}}}} נפסק, דרך הבדיקה של המוצא מת. כאשר אדם מת, עליו לקחת רק את גופו ואת עפר תבוסתו, בו נספגת הליחה שבגופו, - כל העפר התיחוח שמתחתיו, בנוסף לשלושה טפחים שאותם הוא חופר מתחת לעפר התיחוח. אך אם מצא שלושה מתים, ובין מת לשני יש מרחק של בין ארבע לשמונה אמות, יש להניח כי ככל הנראה במקום זה הייתה מערת קבורה, הנקראת בלשון חז"ל "שכונת קברות". במקרה כזה, קובעת המשנה כי יש לבצע '''בדיקת עשרים אמה''' מכל צדדי המת לבדוק אם אין מת נוסף. אם מצא מת נוסף, המצב חמור יותר: שכן, למרות שאכן ייתכן שהמת שייך לאותה מערה שנקבר הראשון, (שהרי לשם כך מתבצעת הבדיקה, כדי לגלות האם המערה ממשיכה עד העשרים האמות הבאות), הרי שחז"ל חששו שמא מת זה שייך למערה אחרת, חדשה, כך שמדובר בשתי מערות נפרדות.