גירוש יהודי אנגליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏רקע לגירוש: לפי הערך האנגלי על הנער.
תיקון והוספת מידע
שורה 4:
== רקע לגירוש ==
{{להשלים|ראו בערך באנגלית}}
הסיבות לגירוש יהודי אנגליה נבעו בחלקן, ככל הנראה, מעמדות [[אנטישמיות]] שונות. לגירוש קדמו שנים של עוינות, שכללו [[עלילות דם]] וגזירות כלכליות קשות שבמשך השנים פגעו במעמדם הכלכלי של היהודים והביאו להתרוששותם ולאובדן מקומם המרכזי בחיי המסחר והכלכלה באנגליה. בין הארועים המרכזייםשקדמו לגירוש ניתן למנות את הארועים הבאים:
*בשנת [[1144]], בתקופתו של [[סטפן מלך אנגליה]] אירעה עלילת הדם הראשונה במדינה, [[עלילת הדם בנוריץ']], לאחר היעלמותו של נער נוצרי בשם ויליאם מנוריץ' שעבד עם יהודים במסגרת עבודתו.
*בשנת [[1168]] נשלחו יהודים רבים ל[[נורמנדי]] כחלק מהסכם בין [[הנרי השני מלך אנגליה]] ל[[פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך הראשון]] ויהודים אחרים חויבו בתשלום מיסים. על היהודים שנותרו באנגליה הוטלו גזירות שונות. לדוגמה: עד לשנת [[1177]] לא הורשו היהודים לקבור את מתיהם באף מקום למעט [[לונדון]]. משנה זו שונה החוק והם הורשו לחזור לקברם ברחבי המדינה.
*בשנת [[1182]], התקיימה הגירה המונית של היהודים לאנגליה מ[[צרפת]], לאחר שגורשו על ידי [[פיליפ השני מלך צרפת|פיליפ השני]]. מספר שנים אחר כך, בשנת [[1189]], בוצע [[פוגרום]] ביהודי לונדון ורבים מהם נטבחו, ושנה אחר כך התבצע [[הטבח ביהודי יורק]].
שורה 13:
== הגירוש ==
 
ב-[[18 ביולי [[1290]], שבאופן סמלי חל באותה שנה ב[[1290תשעה באב]], שיגר המלך [[אדוארד הראשון]] צווים אל השריפים של כל ערי אנגליה. בהםבצווין נאמרנכתב כי עד היום הראשון בחודש נובמבר 1290 על כל היהודים לעזוב את המדינה; ואלה שיישארו בה אחרי תאריך זה יוצאו להורג. בשנהבעקבות זוהוראת המלך גורשו באותה שנה 16,000 יהודי אנגליה{{מקור}}. היהודים היגרו בעיקר ל[[הולנד]] ול[[צרפת]] הסמוכות. הם אמנם הורשו לקחת איתם את רכושם, אך בתיהם וכל הנכסים והרכוש שלא הצליחו לקחת עימם הפכו לפי צו ממלכתי לרכוש המלך. לאחר שנת 1290 חיו ב[[ממלכת אנגליה]] יהודים רק אם התנצרו קודם וחיו כ[[אנוסים]]. היותה של אנגליה [[אי]] ללא גבולות יבשתיים עם מדינות אחרות איפשרה פיקוח הדוק יחסית על ההגירה ומנעה מיהודים לשוב למקום במשך כ-350 שנה.
 
אחד הסיפורים הטרגיים שנקשרו לגירוש, הוא סיפורה של אחת האניות אשר הובילה יהודים מאנגליה לצרפת בעת השפל ונעצרה על שרטון. רב החובל הציע לכלל הנוסעים היהודים לרדת אל השרטון כדי "למתוח שם רגלים" עד לבוא הגאות. כשהגיעה הגאות והמים התחילו לעלות, ביקשו היהודים לעלות מיד על האניה, אך רב החובל השאיר אותם על השרטון והפליג משם שהוא מכריז בלעג: "קראו עכשיו למשה שלכם, שיקרע לפניכם את הים ויובילכם ביבשה". כך השאיר רב החובל את כל היהודים על השרטון בהניחו להם לטבוע במים הגואים{{הערה|שם=ברקת|1=פרופסור [[אלינער ברקת]], [http://elinoarbareket.wordpress.com/2014/03/28/%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7/ גיבורי מצודת יורק], 28.3.2014, באתר חכמות בנתה ביתה}}.
 
לאחר שנת 1290 אין עדות רשמית בדבר קיומם של יהודים ב[[ממלכת אנגליה]] והאפשרות הפורמאלית היחידה להישאר באנגליה הייתה להתגורר ב[[בית המומרים]] (The Domus Conversorum) - מוסד ששכן בלונדון ובעת הגירוש איחסן כ-80 יהודים מומרים אשר גרו שם ללא תשלום ובתנאים קהילתיים.
 
היותה של אנגליה [[אי]] ללא גבולות יבשתיים עם מדינות אחרות איפשרה פיקוח הדוק יחסית על ההגירה ומנעה מיהודים לשוב למקום במשך כ-350 שנה.
 
== חזרת היהודים לאנגליה ==