עבודה (כלכלה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Lewis Hine Power house mechanic working on steam pump.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[מכונאי]] בעת עבודתו, מטפל ב[[משאבה#משאבת קיטור בוכנאית בעלת פעולה כפולה|משאבת קיטור]].<br>צילום של [[לואיס היין]] מ-[[1920]]]]
[[קובץ:Clerk inventory.JPG|ממוזער|שמאל|250px|[[פקיד]]ה מטפלת ב[[מלאי]] ב[[מרכול|סופרמרקט]] באמצעות [[מחשב נישא]] קטן]]
'''עבודה''' הינההיא עשיית [[אומנות|מלאכה]] או [[פעילות]] כלשהי. במשמעותה היום-יומית, משמשת העבודה לציון כל פעולה אשר דורשת [[ריכוז (פסיכולוגיה)|ריכוז]] ו[[מאמץ גופני]] מסוים. משמעות העבודה עשויה לנוע מפעולות פשוטות [[בית מגורים|בית]]יות כגון תקיעת [[מסמר]], [[בישול]] ו[[ניקיון (עבודה)|ניקיון]], ועד פעולות ממושכות ורצופות כגון [[בנייה]] ו[[חינוך]].
 
==כלכלה==
שורה 10:
על פי ההגדרה הרחבה, עבודה היא כל פעילות '''תכליתית''', כלומר- שתכליתה מצויה בדבר מה אחר, אותו יש להשיג, שאינו קשור ישירות לתוצרי העבודה.
 
בהגדרתה המצומצמת, מציינת העבודה פעילות שנעשית בתמורה ל[[שכר]]. למעשה, כמעט כל הפעולות הפורמליות הקיימות בעולם ה[[ארגון|מאורגן]] הינןהן עבודות. אין הגדרה זו מחייבת כי העובד אינו נהנה מעבודתו או כי היא חסרת משמעות מלבד השכר אותו הוא מקבל, אלא שהשכר הינוהוא העיקרון המגדיר את פעולתו.
 
מבחינה כלכלית, המרחב בו נעשה שימוש בעבודה הוא [[שוק העבודה]].
שורה 29:
 
===עבודה כהגשמה===
כנגד גישה זו, קיימת גישה לפיה העבודה הינההיא מצוי נכון ומספק של צרכיו הנפשיים של העובד. במשמעות זו, עצם הבנייה והיצירה של דבר מה חיובי, מספיקה על-מנת לספק את האדם.
 
לגישה זו ארבע משמעויות עיקריות אפשריות:
 
*העבודה יוצרת עבור האדם [[כוח (סוציולוגיה)|כוח]] (כסף, מעמד וכו'), והשגת כוח זה הינההיא מטרתו של האדם. על כן, האדם מעוניין בעבודה שלא על-מנת לספק את צריכתו, אלא על-מנת לצבור יתרון יחסי אל מול בני אדם אחרים.
 
*לאדם כוח יוצר, המעוניין באופן ישיר בבניית העולם. כוח יוצר זה הינוהוא ביטוים ה[[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] של [[רגש]]ותיו ו[[רצון (פסיכולוגיה)|רצונו]], ומהווה חלק בלתי נפרד מה"אני מאמין" שלו.
 
*העבודה יוצרת עבור האדם מרחב [[אוטונומיה|אוטונומי]] שבו הוא יכול להיות יצירתי ולתרום לחברה בדרכו. חברי תנועת ההשכלה טבעו את המושג "העבודה משחררת" שעבר אינטרפרטציות שונות עם השנים.
שורה 49:
עם זאת, קיימים חילוקי דעות בנוגע למניעים האמיתיים, הלא-רשמיים, העומדים מאחורי עובדה זו. לצורך ההמחשה, במרבית ה[[סקר]]ים שנעשו בעולם המערבי של [[המאה ה-20]] נמצא כי לשאלה "האם היית ממשיך בעבודה אילולא היית זקוק לשכרה", רוב הנשאלים ענו תשובה חיובית (אף כי במשך הזמן ירד אחוז העונים חיובית), וזאת בניגוד למערכת השכר אשר נועדה לכפות על העובדים את עבודתם.
 
השאלה, האם ניתן ליצור מערכת בה העובד מבצע את עבודתו גם בלא לזכות בתמורה עבורה, הינההיא אחת משאלות המפתח בעיצוב החברה והכוח החברתי, והכלכלה בפרט. בסוף [[המאה ה-20]] ובתחילת [[המאה ה-21]], האסכולה המובילה בעיצוב החברה הינההיא האסכולה הרואה בגישה השלילית גישה "בריאה", המציבה שיקולי "[[רציונליזם|רציונליות]]" (המכונים גם "שיקולים כלכליים") של תועלת כלכלית כבסיס לפעולות האדם.
 
==ראו גם==