פיתון (טיל) – הבדלי גרסאות

'''פיתון''' היא משפחת [[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר-אוויר]] שפותחו ב[[ישראל]] על ידי [[רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה]].

 

 

בסך הכול הפיל [[חיל האוויר הישראלי]] בעזרת טילי המשפחה כ-150 כלי טיס, ובהם [[מסוק]]ים, [[מטוס]]ים ואף [[כלי טיס בלתי מאויש|כלי טיס בלתי מאוישים]] קטני ממדים.

חרף כך שהמפתחים עצמם לא האמינו במבצעיות של הטיל והציעו שיפורים רבים, הוחלט על ייצור ורכישה של כ-200 טילים על ידי חיל-האוויר בדצמבר [[1962]], כחימוש אוויר-אוויר עיקרי למטוסי ה[[מיראז' 3]] ("שחק") החדשים. השיפורים שהוצעו נדחו מסיבות תקציביות, אך למרות זאת העלו המפתחים על הנייר מספר שיפורים אפשריים נוספים, שמעולם לא יצאו אל הפועל.

 

 

ב[[יולי]] 1963 בוצעו ניסויי ירי נוספים בטיל, ואלה גילו שהטיל היה חסר-אונים בעקיבה אחר מטרה מתמרנת ב-2 [[תאוצת הכובד|ג'י]], ושעל-מנת לפגוע יש לשגר אותו בזווית של 10 מעלות לכל היותר מקו-הטיסה של המטרה. למעשה מדובר בכישלון לטיל. אחוזי הפגיעה הנמוכים (21% עם מרעום מגע, ו-47% עם מרעום קירבה) היו התגשמות של סיוט למפתחי הטיל, אך למעשה דחפו להצלחה מעל כל שיעור מקובל בפיתוח ההמשך - השפריר 2.