עפרה אליגון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי
מ ←‏ביוגרפיה: תיקון קישור
שורה 13:
היא הייתה גם מכתבות ה[[אופנה]] הראשונות בארץ{{מקור}}.
 
אליגון הייתה הכתבת (האישה) הצבאית הראשונה{{מקור}} וליוותה את הלוחמים בשדה ברבות ממלחמות ישראל: היא ליוותה את [[יחידה 101]] בתקופת "[[פעולות התגמול]]" של [[שנות החמישים]], ביקרה ביחידות הלוחמות ב[[מלחמת ששת הימים]], סיירה ב[[השטחים|שטחים]] שנכבשו במכוניתה הפרטית וראיינה מנהיגים ערבים שונים (ביניהם [[מוחמד עלי אל ג'עברי|ג'עברי]], ראש עיריית [[חברון]]), סיקרה את יישובי [[בקעת הירדן]] בתקופת "[[ארץ המרדפים|המרדפים]]"{{הערה|{{מעריב||אחד מהחברה מייצג את האחזות ארגמן|1969/04/22|02504}}{{ש}}{{מעריב||ארגמן ומלח|1969/02/28|05200}}}} וב[[מלחמת יום הכיפורים]] יצאה בשליחות "[[דבר (עיתון)|דבר]]" לסקר את הטיפול בפצועים תחת התואר "כתבת צבאית"{{הערה|{{דבר||האמהות|1973/10/22|00511}}{{ש}}{{דבר||המערכה על חיי הפצועים|1973/10/28|00513}}}}. היא ביקרה ב[[ירדן]] עוד לפני חתימת [[חוזה השלום עם ירדן|חוזה השלום]].
 
כעיתונאית מעורבת חברתית, סיקרה יישובים חדשים עם עלייתם על הקרקע, כתבה על ה[[עולים]] וגם על [[הערבים אזרחי ישראל|האוכלוסייה הערבית בישראל]]. בין מרואייניה לאורך השנים ניתן למצוא את [[יצחק בשביס זינגר]], [[ארתור רובינשטיין]], [[יצחק רבין]], [[לוי אשכול]], [[פנחס ספיר]], [[חנה רובינא]], [[ארתור מילר]] ועוד. אליגון כתבה עם [[רחל ינאית בן-צבי]] את סיפור חייה "אנו עולים".