נצרות יוונית-אורתודוקסית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
את הקישור בתמונה מהאות פאי לאות פי |
←מבנה הכנסייה היוונית-אורתודוקסית: לא רק ארץ ישראל |
||
שורה 7:
מבנה הכנסייה היוונית אורתודוקסית שונה ממבנה ה[[נצרות קתולית|כנסייה הקתולית]]. בכנסייה הקתולית ישנו ריכוז כוח בידי גוף מרכזי אחד, [[הוותיקן]], ואילו בכנסייה היוונית אורתודוקסית ישנן ארבע [[פטריארכיה|פטריארכיות]] אוטונומיות ("אוטו-קפאליות"), ללא סמכות מרכזית. אף על פי כן, תמיד נחשב ה[[פטריארך קונסטנטינופול|פטריארך של קונסטנטינופול]] ([[איסטנבול]]) לראשון בין שווים. ארבע הפטריארכיות שוכנות ב[[איסטנבול]] (בעבר: [[קונסטנטינופול]], או בכינויה העברי: קושטא), ב[[הכנסייה האנטיוכית|אנטיוכיה]] (שמרכזה היום ב[[דמשק]] ואליה משתייכים היוונים-אורתודוקסים הגרים ב[[לבנון]]), ב[[אלכסנדריה]] וב[[ירושלים]].
במזרח התיכון עד [[המאה ה-19]] עמדו בראש הפטריארכיות ובראש ה[[כמורה]] הבכירה אישים ממוצא [[יוון|יווני]], אם כי רוב המאמינים של הפטריארכיות באנטיוכיה ובירושלים היו [[ערבים]]. מאז המאה ה-19 מתחולל בקצב איטי שינוי בהרכב ראשי הפטריארכיה ובשפת ה[[תפילה]]. בפטריארכיה של דמשק הוחלפה ההנהגה במנהיגות ערבית ושפת התפילה שונתה ברוב התפילות מ[[יוונית]] ל[[ערבית]].
במהלך הזמן קמו כנסיות אוטוקפליות ברוב הקהילות האורתודוקסיות באירופה ובקווקז, שהן קיבלו אופי של כנסיות לאומיות:[[הכנסייה הגאורגית אורתודוקסית]], [[הכנסייה הרוסית אורתודוקסית]] (פרבוסלבית), [[הכנסייה הבולגרית אורתודוקסית]], [[הכנסייה הסרבית אורתודוקסית]], הכנסייה הרומנית אורתודוקסית]] וכו'. הן מוכרות לפעמים עדיין בשם "יווניות-אורתודוקסיות" כדי להבדילן מן הכנסיות היוונית המאוחדות עם רומא שקמו החל מימי הביניים במזרח התיכון , כולל בירושלים, ובמזרח אירופה, הידועות כ"יווניות-קתוליות".
סמלה של הכנסייה הוא ה'''טאפוס''' (Τάφος, ב[[יוונית]]: - "[[קבורה|קבר]]") - סמל שנוצר משילוב של האותיות ה[[יוונית|יווניות]] "[[טאו (אות)|טאו]]" ו"[[פי]]"; הסמל מציין את ה[[קבר]] הקדוש ומופיע בחזית של רוב הבניינים שבבעלות יוונית-אורתודוקסית בארץ ישראל.
| |||