נצרות יוונית-אורתודוקסית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מבנה הכנסייה היוונית-אורתודוקסית: יווני קתולי - מול יווני אורתודוקסי
שורה 8:
במזרח התיכון עד [[המאה ה-19]] עמדו בראש הפטריארכיות ובראש ה[[כמורה]] הבכירה אישים ממוצא [[יוון|יווני]], אם כי רוב המאמינים של הפטריארכיות באנטיוכיה ובירושלים היו [[ערבים]]. מאז המאה ה-19 בירושלים מתחולל בקצב איטי שינוי בהרכב ראשי הכנסייה ובשפת ה[[תפילה]]. בפטריארכיה של דמשק הוחלפה ההנהגה במנהיגות ערבית ושפת התפילה שונתה ברוב התפילות מ[[יוונית]] ל[[ערבית]].
במהלך הזמן קמו כנסיות [[אוטוקפליה|אוטוקפליות]] ברוב הקהילות האורתודוקסיות באירופה ובקווקז, שקיבלו אופי של כנסיות לאומיות:[[הכנסייה הגאורגית אורתודוקסית]], [[הכנסייה הרוסית אורתודוקסיתהפרבוסלבית]] (פרבוסלבית), [[הכנסייה הבולגרית אורתודוקסית]], [[הכנסייה הסרבית אורתודוקסית]], [[הכנסייה הרומנית אורתודוקסית]] וכו'. למרות שהשתחררו מן החסות היוונית, והפרסונל הכנסייתי אינו יווני מזמן, הן מוכרות עדיין לפעמים בשם "יווניות-אורתודוקסיות" כדי להבדילן מן הכנסיות "היוונית המאוחדות עם רומא" או יווניות-קתוליות" שקמו החל מימי הביניים במזרח התיכון , כולל בירושלים, ובמזרח אירופה.
 
סמלה של הכנסייה הוא ה'''טאפוס''' (Τάφος, ב[[יוונית]]: - "[[קבורה|קבר]]") - סמל שנוצר משילוב של האותיות ה[[יוונית|יווניות]] "[[טאו (אות)|טאו]]" ו"[[פי]]"; הסמל מציין את ה[[קבר]] הקדוש ומופיע בחזית של רוב הבניינים שבבעלות יוונית-אורתודוקסית בארץ ישראל.