רגישות ללקטוז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (אוכלוסייה)
אין תקציר עריכה
שורה 15:
}}
[[קובץ:LacIntol-World2.png|שמאל|ממוזער|350px|מפה של השכיחות העולמית של רגישות ללקטוז]]
'''רגישות ללקטוז''' (בלועזית: היפולקטאזיה, Hypolactasia) היא [[תסמונת]] קלינית, המאופיינת בחוסר היכולתיכולת לעכל [[לקטוז]] בצורה מיטבית. כשני שלישים מהגזעמהמין האנושי סובלים מהתופעה, אף כי באירופה מדובר רק בכחמישית מהאוכלוסייה{{הערה|[http://www.slate.com/articles/health_and_science/human_evolution/2012/10/evolution_of_lactose_tolerance_why_do_humans_keep_drinking_milk.html "The Most Spectacular Mutation in Recent Human History"],{{כ}} 23 באוקטובר 2012, באתר Slate}}.
 
== הסבר ביוכימי ==
== ההסבר הביוכימי לתופעה ==
לקטוז הוא [[דו-סוכר]], המצוי ב[[חלב]] וב[[מוצרי חלב]] שונים, בכמויות משתנות.
 
עיכולעיכולו של הלקטוז מתבצע ב[[המעי הדק|מעי הדק]], בעזרת ה[[אנזים]] [[לקטאז]], המפרק את הסוכר לקטוז, למרכיביו, [[גלוקוז]] ו[[גלקטוז]], כאשר. את שני חד הסוכרים האחרונים, הגוף כבר אין לגוף בעיהמסוגל לפרק ולצרוךבקלות כנדרשרבה. אלאאולם, מסתבר שרק לשליש מבני המין האנושי יש כמות מספקת של האנזיםאותו המפרקאנזים מפרק לקטאז. אצל שני השלישים האחרים איןהוא מספיקחסר לקטאזבמידה במעיזו הדקאו אחרת, ואצלם הלקטוז ממשיך ועובר במערכת העיכול אל [[המעי הגס]]. בחלק זה של מערכת העיכולהגוף, הלקטוז מפורק על ידי [[חיידקים]], כאשר תוצרי תהליך הפירוק הזה, שונים לחלוטין, ל[[חומצה לקטית]], גז [[מתאן]] וגז [[מימן]]. החומצה הלקטית הנוצרת בתהליך זה, כמו גם הלקטוז הבלתי מפורק, גורמים שניהם למעי, לספוח אליו יותר מים, דבר העלול לגרום ל[[שלשול]],. ואילושני התוצרים האחרים, המתאן והמימן, יוצריםהם הצטברותכאמור גזים, שעלולההעלולים לגרום נפיחותלנפיחות וכאביולכאבי בטן. יש להבדיל אגב, בין תסמינים אלה, הנוצרים ב[[מערכת העיכול]] בלבד ואינם מערבים [[תגובה חיסונית]], לבין [[אלרגיה לחלב|אלרגיה לחלבון החלב]], שהיא תגובה [[אימונולוגיה|אימונולוגית]] לאחד או יותר מחלבוני החלב והיא תופעה שונה לחלוטין.
 
המצב ניתן לאבחון קליני על ידי בדיקת רגישות ללקטוז, בדיקת נשימה למימן, או בדיקת [[חומציות]] ה[[צואה]].
 
הסימפטומים של אי-סבילות ללקטוז מופיעים לאחר צריכה של חלב ומוצרי חלב ונעלמים לאחר הפסקת הצריכה{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4014358,00.html "רגישות ללקטוז? - לא חייבים לוותר על מוצרי חלב"],{{כ}} 17 בינואר 2011, Ynet}}. רוב הרגישים ללקטוז יכולים לשתות ככוס חלב אחת ביום ללא תסמינים חריפים{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=1234085&dopt=Abstract "מחקר יפני משנת 1975 המציין כי רגישות ללקטוז בעת שתיית 200 מ"ל חלב מופיעה אצל 19% בלבד מאוכלוסיית יפן"]}}. אי סבילות מוחלטת ללקטוז נקראת [[אלקטזיה]] ובמקרה שתינוק או אדם סובל ממחלה זו גם תזונה דלת לקטוז לא תעזור ועליו להימנע לחלוטין ממאכלים הכוללים לקטוז.