ויקיפדיה

מערכות תומכות החלטה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Ofekalef (שיחה | תרומות)
39,087 עריכות
מאין תקציר עריכה
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, ויקישיתוף בשורה
שורה 1:
'''מערכת תומכת החלטה''' (ב[[אנגלית]]: Decision Support System{{כ}} (DSS)) הינההיא [[מערכת מידע]] ממוחשבת התומכת בתהליכי [[קבלת החלטות]] בעסק או ארגון. המערכת מיועדת לסייע למנהלים בדרג הניהולי, התפעולי והאסטרטגי כדי לקבל החלטות בלתי מובנות או מובנות למחצה לדוגמה: החלטות ללא מרשם קבוע המתקבלות בתנאים של אי-וודאות, החלטות חדשות שלא קיים נסיון קודם בהתמודדות איתן, החלטות שיש לקבלן במהירות או החלטות בתנאים המשתנים במהירות.{{הערה|1=[http://bpi.org.il/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94 מערכות תומכות החלטה {{!}}. bpi.org.il {{!}} חדשנות {{!}} יצירתיות {{!}} innovation {{!}} יצירתי {{!}} יצירתית {{!}} חשיבה יצירתית {{!}} כנס חדשנות {{!}} חדשניים {{!}} open innovation {{!}}<!-- Bot generated title -->]}}
 
מערכות אלו כוללות נתונים ומודלים אנליטיים המאפשרים מציאת חוקי התנהגות של סביבות שונות, הסבר תופעות שונות וחיזוי ניתוח נתונים בסביבות שבהן יש קשרים לא לינאריים בן משתנים. המערכות שואבות את נתוני הגלם לפעילותן ממערכות מידע אחרות המותקנות בארגון ומגורמים חיצוניים לארגון. למשל, לעתים קרובות הן נשענות על נתונים כלכליים או נתונים המגיעים מהחדשות ישירות מן אתרי פורטל, כמו שער החליפין ונתונים אודות שינויים בחקיקה וכדומה. המערכת צריכה לפעול היטב בסביבה דינאמית ומשתנה וישנו צורך בעדכון שוטף של המערכת או שינויים בדרכי ההחלטה{{הערה|1=[http://eternity-it.co.il/page14.html Eternity<!-- Bot generated title -->]}}, ועל כן מערכת תומכת החלטה צריכות להצטיין בגמישות ובאינטראקטיביות שהן מציעות.
שורה 9:
* ניתוחי רגישות והערכת תוצאות של הנחות מוצעות;
* הצעת פתרונות.
 
▼
==היסטוריה ==
על פי קין וסקוט מורטון (1978), הרעיון של תמיכה בקבלת החלטות התפתח בשני תחומים עיקריים של מחקר. הראשון, מחקר תאורטי בקבלת החלטות ארגונית שנערך במהלך שנות החמישים ותחילת שנות השישים ב[[אוניברסיטת קרנגי מלון|מכון הטכנולוגי קרנגי מלון]]. השני, מחקר טכני בנושא מערכות מחשב אטרקטיביות שנערך ב[[MIT|מכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס]] גם הוא בשנות השישים.
 
הרעיון של מערכות תומכות החלטה הפך לתחום מחקר בפני עצמו רק באמצע שנות השבעים וצבר תאוצה במהלך שנות השמונים (Haettenschwiler 1999). בסוף שנות השמונים, התפתחו תתי מערכות תומכות החלטה: מערכות מידע למנהלים (EIS - Executive information system), מערכות תומכת החלטה קבוצתית ([[GDSS]] - Group Decision Support Systems) ומערכות תומכות החלטה ארגונית (ODSS - organisational decision support system).
החל משנות התשעים, ספקטרום מערכות תומכות החלטה התרחב לתחומים כמו [[מחסן נתונים]] (Data Warehouse) ו-([[OLAP]] - On-Line Analytical Processing).
 
בתחילת שנות ה-2000, נכנסו למערכות תומכות ההחלטה ישומים אנליטים המבוססים על תשתית האינטרנט.{{הערה|1=Shim, J.P., Warkentin, M., Courtney, J.F., Power, D.J., Sharda, R. and Carlson, C. (2002) Past,present, and future of decision support technology.Decision Support Systems, 33, 111-126}}{{הערה|1=Richard D. Hackathorn and Peter G. W. Keen,# Organizational Strategies for Personal Computing in Decision Support Systems MIS Quarterly Vol. 5, No. 3 (Sep., 1981), pp. 21-27}}.
 
[[קובץ:History of DSS.jpg|מרכז|ממוזער|250px|היסטוריה של DSS]]
שורה 30:
*זיהוי שווקים פוטנציאליים;
*חיזוי אירועים וצפי של אוכלוסיות שונות שיגיבו באופן דומה לאירועים שונים.
▲
בנוסף, למערכות תומכות ההחלטה תועלת עקיפה שהן מביאות אתן לארגון ולמנהל:{{הערה|1=Udo, G.J., Davis, J.S., 1992. Factors affecting decision support systems benefits. Information and Management 23, 359-371.}}
* האצת תהליך קבלת ההחלטות
שורה 51:
=== תרומת המערכת{{הערה|שם=autogenerated1|1=Power, D. J. (2002). Decision support systems: concepts and resources for managers. Westport, Conn., Quorum Books.}}===
 
# Communication-Driven DSS - מערכת מונחת תקשורת המספקת שירות למספר רב של אנשים העובדים על משימה משותפת. לדוגמה, כלי תוכנה כמו [[Outlook]] ו-[[Groove]] של [[מיקרוסופט]].{{הערה|1=Stanhope, P. (2002). Get in the Groove: building tools and peer-to-peer solutions with the Groove platform. New York, Hungry Minds}}.
# Data-Driven DSS - מערכת מונחית נתונים התומכת בעזרת אמצעי צפייה בנתונים, ניתוחם וחקירתם. לעתים מדובר בנתונים פנים ארגוניים, ולעתים נתונים מחוץ לארגון.
#Document-Driven DSS - מערכת מונחית תיעוד המאחזרת, ממירה ומנהלת מידע לא מובנה במגוון פורמטים אלקטרוניים.
# Knowledge-Driven DSS - מערכת מונחית ידע המנסה לחקות מומחיות. כלומר מתן תמיכה בעזרת חוקיות, עובדות, פרוצדורות או במבניות אחרת תוך ניסיון הבנה של תהליכי קבלת החלטות.{{הערה|שם=autogenerated1 }}. לדוגמה{{הערה|1=[http://easydiagnosis.com/ EasyDiagnosis online diagnosis of medical symptoms with expert system<!-- Bot generated title -->]}}, תוכנת ה- [[Easy Diagnosis]].
# Model-Driven DSS - מערכת מונחית מודל המכוונת מודלים סטטיסטיים, פיננסיים ואף מודלים לאופטימיזציה. המערכת נעזרת בפרמטרים שמגדיר המשתמש על מנת לתמוך בקבלת ההחלטה בעת ניתוח מצבים שונים. תחומים מהם מגיעים המודלים הינםהם רבים ומגוונים כגון ניהול פרויקטים, תכנון הייצור ועוד. מערכות OLAP המספקות יישומיים של מודלים ואף ניתוח נתונים ואחזורם, מוגדרות כמערכות היברידיות.
 
=== תכולה{{הערה|1=Power, D. J. (1997). What is a DSS? The On-Line Executive Journal for Data-Intensive Decision Support 1).}} ===
# מערכות תומכות החלטה לרוחב הארגון הינןהן מערכות המקושרות למידע רב במחסני נתונים רבים ומשרתות מנהלים רבים בארגון.
# מטרת מערכות תומכות החלטה מקומיות היא לספק תמיכה למשתמשים בודדים על מחשביהם האישיים.
 
שורה 80:
חוקרים מסוימים רואים את ה[[בינה עסקית|בינה העסקית]] כיורשת של מערכות תומכות החלטה. מערכות בינה עסקית מעניקות למשתמשים את האפשרות לדלות מידע ממקור אחד או מספר מקורות{{הערה|שם=autogenerated2|1=[http://www.pc.co.il/?p=85879 מערכות מידע רפואיות מצילות חיים (2/3)<!-- Bot generated title -->]}}. כמו כן מערכות אלה מאפשרות אחזור של הנתונים לקבלת דו"ח או תצוגה גראפית בצורה קלה יחסית ומעניקים למשתמשים יכולת לניתוח רב ממדי. בנוסף, יש הרואים{{הערה|1=http://dssat.net.}} את יישומי הבינה העסקית כקבוצת מערכות תומכות החלטה מונחות נתונים. קיימות מערכות בינה עסקית הכוללות תהליכים נוספים כגון [[כריית נתונים]], [[כריית רשת אינטרנט]] ומודלים סטטיסטים.
 
בעוד שבינה עסקית היא קטגוריה רחבה של ישומים וטכנולוגיות לאיסוף, אחסון וניתוח אשר מעניקה גישה למידע על מנת לסייע לפירמות לקבל החלטות עסקיות טובות יותר. הרי שמערכת תומכת החלטה היא תוכנת מחשב ישומית אשר מנתחת מידע עסקי ומציגה אותו כך שהמשתמשים בו יכולים לבצע החלטות עסקיות בצורה קלה יותר.{{הערה|1=Stephens, W. and Middleton, T. (2002). Why has the uptake of Decision Support Systems been so poor? In: Crop-soil simulation models in developing countries. 129-148 (Eds R.B. Matthews and William Stephens). Wallingford:CABI.}}.
 
== גישות לפיתוח וליישום ==
קיימת אפשרות תאורטית של בניית מערכות תומכות החלטה בכל תחום ידע. דוגמה אחת היא מערכת לתמיכת החלטה קלינית לאבחון רפואי CDSS - clinical decision support system. מערכת זו היא אינטראקטיבית ומיועדת לעזור לרופא להגיע לאבחון. מערכות אלו הם נושא מרכזי בתחום השימוש בבינה מלאכותית ברפואה. גם בישראל, השילוב של מערכות תומכות החלטה במערכת הבריאות מאוד נפוץ. "100% מהרופאים - הן במרפאות קופות החולים והן בקליניקות פרטיות, עובדים עם מערכת רפואית ממוחשבת".{{הערה|שם=autogenerated2 }}.
 
נעשה שימוש נרחב במערכות תומכות החלטה בעסקים ובניהול. מערכות EIS - Executive Information Systems שהיו פופולאריות בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת הוחלפו על ידי מערכות EPM - Enterprise Performance Management ושימוש ב[[לוח מחוונים]] וסרגל כלים מאוזן, מערכות אלה מאפשרות קבלת החלטות מהירה יותר, זיהוי של מגמות שליליות וחלוקה טובה יותר של משאבים.
 
תחומים נוספים בהם מתפתחים יישומים הם בשטח הייצור החקלאי ובמיוחד בשיווק הפיתוח בר קיימא. לדוגמה, חבילת ה-DSSAT4 - Decision Support system for Agrotechnology Transfer 4 שפותחה בתמיכה כספית של USAID ([[הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי]]) במהלך שנות ה-80 וה-90, אפשרה הערכה מהירה של מספר מערכות ייצור חקלאי ברחבי העולם כדי להקל על קבלת ההחלטות ברמת החווה החקלאית וברמת עיצוב המדיניות{{הערה|1=[http://dssat.net DSSAT.net {{!}} Official Home of the DSSAT Crop Systems Model<!-- Bot generated title -->]}}. עם זאת, יש מגבלות רבות לאימוץ מוצלח על DSS בחקלאות.{{הערה|1=Stephens, W. and Middleton, T. (2002). Why has the uptake of Decision Support Systems been so poor? In: Crop-soil simulation models in developing countries. 129-148 (Eds R.B. Matthews and William Stephens). Wallingford:CABI}}.
 
מערכות תומכות החלטה נפוצות גם בניהול יערות בו נחוץ תכנון לטווח ארוך. כל האספקטים בניהול היערות, כגון שינוע עצים תכנון הקציר, שמירה על המערכת האקולוגית ועל הבר קיימות עשו שימוש במערכות תומכות החלטה מודרניות. Kaloudis מציע מודל לתכנון מערכות מונעות מטרה לניהול היער ומיישם את המודל ל-DSS להפחתת הסיכון של אש ביערות.{{הערה|1=Kaloudis, S. et al.( 2008) Design of forest management planning DSS for wildfire risk reduction. Ecological Informatics, Volume 3, Issue 1, 1 January 2008, Pages 122-133.}}.
 
דוגמה נוספת של יישום מערכות תומכות החלטה היא שילובן במערכת המשפט. מערכת כזו פותרת חלק לא מבוטל של השפעות אנושיות. אומנם עדין יש צורך באדם על מנת להעריך את המידע, להעבירו לנוסחאות בינאריות ולבדוק התאמת הטקסטים בטרם הפעלת המחשב המכריע. אך עם זאת, השיטה כולה ממזערת את נקודות החיכוך המאפשרות לתכונות ביהביוריסטיות אלו לפגוע בדיוק ההכרעה. כפי שהמערכת הממוחשבת פועלת על סמך מאות ואלפי אלמנטים בינאריים [כן/לא], כך גם באותם נקודות בהן אין פתרון למעט שיפוט אנושי, ככל שהשופט יצטרך להתאים את אופי החקירה/הכרעה לאלמנטים רבים הקבועים מראש ושאותם תוכל המערכת להשוות על מנת למצוא סתירות או אימות, כך תנוטרל השפעת ההטיות הביהביוריסטיות-פסיכולוגיות מההכרעה השיפוטית.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מערכות_תומכות_החלטה"