זכות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Guycn2 (שיחה) לעריכה האחרונה של Mr. W
שורה 2:
 
==עקרונות המושג==
הזכות היא '''תיאור מצב אנושי מופשט'''. הנחת היסוד המונחת בבסיסו של תיאור זה היא קיומם של רצונות בבעל הזכות, שאינם תלויים בסביבתו. הזכות מקיימת הפרדה בין רצון זה לכוחות חיצוניים לאדם, ומהווה הכרעה כי רצון מסוים הינוהוא בר-הגשמה מבחינה מוסרית.
 
:דוגמה: נתון אדם אשר במצב מסוים הוא בעל זכות למגורים בבית מסוים, בתנאי שלא ירעיש לשכניו. זכות זו היא מופשטת, כלומר - אינה נוגעת למעשיו בפועל (כל עוד הם במסגרת זכותו והוא אינו מרעיש), או למצב הבית. גם אילו לא הייתה לו אף סיבה רציונלית להיכנס לבית (לדוגמה - אילו היה לו בית טוב ממנו מכל בחינה), זכותו הייתה בתוקף, שכן היא אינה מתייחסת למצבו הממשי של הבית ביחס לאדם.
שורה 12:
כמו כן, מניח מושג הזכות כי מעשיו של האדם הם בגבולות בחירתו בלבד, וכי הוא בעל יכולת מימוש של רצונותיו, במסגרת זכותו. מושג הזכות אינו נוגע במקורות בחירתו של האדם ובסיבות למעשיו, אלא מקבל את רצונותיו כמוגמרים ומוחלטים, בלא חשיבות למקורותיהם.
 
מסיבות אילו, הזכות היא '''אובייקטיבית''', כלומר - היא מייצגת התייחסות חיצונית לאדם כמנגנון שלם, אשר מעשיו, רצונותיו, ומוסרו הינםהם חטיבה אחת, בלתי-ניתנת לפירוק. גם כאשר עוסק אדם בזכותו שלו, התייחסות מסוג זה אינה עוסקת במורכבות נפשו, אלא אך ורק במצבו הפורמלי.
 
:בדוגמה: זכותו על הבית אינה נוגעת במורכבויות נפשו. גם אילו לא היה מכיר, מבחינה '''סובייקטיבית''', באפשרות נאותה אחרת מלבד לגור בבית, הייתה זו זכותו. לדוגמה, אין זה משנה אילו ה[[חינוך]] אותו קיבל מנעוריו מביא אותו להאמין כי המגורים בבית הם הבחירה הנכונה, או אילו שוכנע בכך מחוסר מידע אחר.
שורה 27:
* מבחינה ממשית, הזכות מתארת את המצב הטכני בו נתון האדם, כך שעומדות בפניו שתי אפשרויות או יותר בתחום זכותו, אשר אף אחת מהן לא תפגע בו בצורה משמעותית. לדוגמה: בחירה בין מקצועות שונים אשר לכולם יכול האדם להתקבל.
 
* מבחינה תאורטית, זכות הינההיא עצם הגדרת מצבו של האדם, בלא נגיעה למצב הטכני. זכות זו הינההיא פורמלית טהורה וקיימת במימד התאורטי בלבד, כבסיס תודעתי. הזכות התאורטית הינההיא, למעשה, הכרה תודעתית בלבד בצורה מסוימת של מושג הבחירה - כתיאור של מעשיו הממשיים של האדם בדיעבד.
 
:דוגמה: דוגמה זו מתארת זכות תאורטית. לאדם זכות תאורטית לגור בבית, מעצם הרשות לגור בו. אילו הבית לא היה ראוי למגורים, אזי זכות הממשית לגור בבית הייתה מבוטלת.
 
לעתים אין שתי הגישות השונות סותרות. ניתן להתייחס אליהן כזוויות בחינה שונות של הקיום האנושי, כאשר הזכות התאורטית הינההיא תיאור הנפש האנושית, והזכות הממשית הינההיא תיאור ה[[חברה]].
 
עם זאת, ניתן גם להתייחס אל שתי הזכויות כסותרות, כאשר הזכות התאורטית מהווה בסיס לתיאור החברה בה לא מתקיימת הזכות הממשית. במצב זה, השימוש במונח "זכות" לציון משמעויות נפרדות, עשוי להיות מקור לחילוקי דעות רבים סביב רעיון הזכות ומימושו.
 
באופן גס ניתן להכליל ולציין כי בעוד הזכות הממשית מחייבת התייחסות פעילה של אדם המכיר בה לקיום המצב בפועל והתערבות בחיי בעל הזכות, התייחסות תאורטית הינההיא אישור וחיוב מוסריים לאי-התערבות בחייו של בעל הזכות.
 
:דוגמה: אדם אחר אשר היה מכיר בזכותו התאורטית של בעל הזכות בלבד, לא היה מתעניין במצבו של הבית, אלא מחויב שלא להתערב בו לרעה. אדם אשר היה מכיר בזכותו הממשית, היה מחויב לתיקון הבית במידה והוא אינו ראוי למגורים.
שורה 41:
===זכות טבעית מול זכות נרכשת===
 
זכות טבעית הינההיא זכות המיוחסת לבעליה, לרוב מרגע לידתו, אשר אין האדם נצרך או יכול להשיגה בכל דרך. זכות טבעית היא בלתי-נפרדת מתכונה אישית הטבועה באדם, אשר כל פגיעה בה מכל סיבה שהיא מהווה עבירה על איסור מוסרי. מתיאור זה עולה כי זכות זו מתייחסת ל'''עבר''' כמוקד ההתייחסות המגדיר את קיומה או אי-קיומה של הזכות.
 
זכות נרכשת הינההיא זכות המותנית בעשייה מסוימת מצד בעל הזכות, המקנה לו אותה. הזכות הנרכשת עשויה להינתן בעקבות תנאי מסוים אשר אותו מבצע בעל הזכות, שעשוי להיות שימוש בכוח (כיבוש, קנייה וכו'), או מוסרי (שימוש לטובה כתנאי, שיתוף פעולה וכו').
 
==זכות וכוח==
 
למושג הזכות יחס הדוק למושג ה[[כוח (סוציולוגיה)|כוח]], והם מגדירים זה את זה באופן הדדי. באופן גס ניתן לנסח כי זכות הינההיא [[מיסוד]] הכוחות הפועלים בחברה, והגדרה מוסרית של הכוחות המותרים והאסורים בה.
 
לדוגמה, זכות הירושה מגדירה את היכולת לשמר כוח מסוג מסוים (שהוא העובר בירושה) בין דורות, ומבטלת מבחינה מוסרית את השימוש בכוח נגדי, כגון [[אלימות]].
 
מכיוון שכל זכות הינההיא בהכרח הפעלת כוח, ניתן להביא אדם שינהג בהתאם לזכות מסוימת גם בלא להכיר בה. לדוגמה, ניתן לחוקק חוק שבו תיקבע זכות הירושה, ולכונן משטרה אשר תכפה זכות זו על פרטים שאינם מכירים בה מבחינה מוסרית.
 
מבחינת ההבחנה בין זכות ממשית לזכות תאורטית בצורתן הסותרת, לרוב קיימת ההתאמה הבאה:
שורה 57:
* זכות ממשית מחלישה את כוחו של המכיר בה ביחס לבעליה, מבחינת יחסי הכוחות. הזכות הממשית מחייבת את המכיר בה ליצור את המצב הטכני עבור בעל הזכות, עניין אשר לרוב דורש השקעת אנרגיה או ויתור על כוח מסוים.
 
* זכות תאורטית מקבעת את יחסי הכוחות הקיימים, שכן היא קובעת אי-התערבות פעילה בהם. אי ההתערבות זו הינההיא אישור מוסרי למצב כפי שהוא מתרחש בפועל.
 
:בדוגמה: אילו הבית לא היה ראוי למגורים, ואדם אחר היה מכיר בזכותו הממשית של בעל הזכות למגורים, אזי היה האדם האחר מתקן את הבית, ובכך משקיע אנרגיה. אולם, אילו לא היה מכיר בזכות ממשית זו, היה מגדיר את המצב כמצב בו קיימת הזכות באופן מובן מאליו, והיה משאיר את המצב כמו שהוא.
שורה 67:
===זכויות אצולה===
 
זכויות [[אצולה]] הינןהן זכויות טבעיות ברובן אשר מוחלות על בני אדם מיוחסים בלבד, מתוקף [[מסורת]] או [[דת]]. זכות האצולה אינה ניתנת לניתוק מהאצולה עצמה, ומתקבלת עם התואר התואם (בירושה או במינוי).
 
זכות האצולה משמרת יחסי כוחות אריסטוקרטיים, ומשמעותה יחס סמלי וממשי של נתינים ואצילים אחרים כלפי האציל. האציל מסוגל לנהוג התנהגויות שאינן מותרות לאלו שאינם אצילים, וכן צפויה לו התנהגות ייחודית (מס, השתחוות וכו').
שורה 85:
{{הפניה לערך מורחב|זכות הקניין}}
 
זכות הקניין הינההיא זכות אשר צמחה מתוך זכויות האצולה, אך הוחלה על צורות אחרות של קניין. בתחילתה היוותה זכות על [[קרקע]], אך עם התפתחות [[המהפכה התעשייתית]] הושתתה גם על קניין מסוגים אחרים, כדוגמת הון.
 
זכות הקניין היא זכות הממוקדת בעבר. כלומר - זכות לקניין מסוים הינההיא מתוקף בעלות קודמת על קניין זה. מסיבה זו, זכות קניין הינההיא זכות בעלת אופי משפטי מובהק, שכן קביעת קיומה או אי-קיומה של זכות זו, מתייחסת לתיאור מדויק ככל הניתן של ההיסטוריה, כפי שמתחייב מהמערכת המשפטית.
 
במדינות [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] מודרניות זכות הקניין קיימת באופן תאורטי עבור כל בני האדם, ומייצגת את מנגנוני שינוי ושימור הכוח בחברה.
שורה 109:
זכויות האדם הן זכויות מאוחרות יחסית, מבחינה היסטורית, אשר מוחלות על כל אדם באשר הוא. למרות שעצם קיומן ומידתן תלוי באדם המכיל את הזכות, קיימת הסכמה כללית בעולם המערבי על מספר זכויות בסיסיות.
 
התורה העוסקת בזכויות האדם, מתוך הנחה פילוסופית כי לכל אדם קיימות זכויות '''שוות''' וכי על החברה לאפשר את מאבקי הכוח המוגדרים על-פיהן, הינההיא ה[[ליברליזם]].
 
זכויות אלו נקבעו במספר אמנות שנקבעו כאבני דרך בציון התפתחות הזכויות. בין האמנות החשובות ניתן לציין את:
שורה 121:
===זכויות לאומיות===
 
זכויות אלו התפתחו עם התפתחותם של ה[[לאום|לאומים]], וקיבלו חיזוק משמעותי בעזרת תנועות ה[[פאשיזם]] השונות. זכויות לאומיות הינןהן ברובן זכות על שטח מסוים, אשר מבחינה היסטורית או תרבותית הוא קניינו של הלאום.
 
זכות לאומית עשויה להיות זכות טבעית (בתוקף העבר) או זכות נרכשת (מתוקף ההווה). כך, לדוגמה, עשויה זכותו של עם מסוים על ארץ כלשהי להיות מתוקף התיישבות שלו בארץ זו בעבר, או מתוקף מצב בהווה. המצב בהווה עשוי להיות מצב של [[כיבוש]] או החזקה בכוח, לדוגמה, שמתוקפו ניתנת הזכות, או מצב של שימוש מפתח בשטח, שמתוקפו היא ניתנת.