אינגלוז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 11:
* מ[[שנות ה-90]] ועד עתה, תקופת ה[[אינטרנט]].
 
מעבר לכך, האנגליזציה של העברית הביאה לעשרות [[שם תואר|שמות תואר]], שהפכו לחלק שגור בשפה הכתובה והמדוברת. לדוגמה: אובייקטיבי, אגרסיבי, אנונימי, אוטומטי, אטרקטיבי, אותנטי, אינטנסיבי, אפקטיבי, דומיננטי, הומאניהומני, ספציפי, קורקטי, קריטי, רציונלי, תאורטי, ועוד.
 
במחקר טקסט שערכה ד"ר חיה פישרמן (2004) במאמרים שפורסמו בעיתונות הישראלית, היא מצאה כי 48% משמות העצם במאמרים הושאלו מהאנגלית, והוא הדין במספר דומה של שמות תואר.{{הערה|שם=חיה_פישרמן|חיה פישרמן, [http://learn.snunit.k12.il/snunit/lashon/upload/teachers/hebrish.pdf העברית שלנו, מחקרים בלשון: השתקפות האנגלית בעברית בת זמננו], הד האולפן החדש, גיליון 90, 2004.}}
שורה 20:
 
== אנגליזציה כתהליך כלל-עולמי ==
תהליך האנגליזציה העובר על העברית קיים בשפות רבות, הן בשפות בעלות מספר דוברים מצומצם יחסית, כדוגמת ה[[הולנדית]], והן בשפות בעלות מספר דוברים רב, כדוגמת [[צרפתית]]. למעשה, מצב האנגליזציה של השפה העברית אינו שונה ממצבי האנגליזציה הקיימים ב[[צרפתית]] וב[[ערבית]]. הפיכתה של האנגלית, בהדרגה, ל[[לינגואה פרנקה]] של העולם המודרני, בצירוף מקומה של ארצות הברית בתרבות, במסחר ובהתפתחויות הטכנולוגיות, הנםהם תהליך כלל-עולמי, המשפיע על שפות מקומיות רבות.
 
לעתים קרובות מהווה ההתנגדות לתהליך האנגליזציה חלק משאיפה רחבה יותר ל[[לאומיות]], וחשש מהיטמעות ב"כפר הגלובלי" ומאיבוד הייחוד והזהות הלאומיים והאתניים.