רגישות ללקטוז – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (תאור, אוכלוסייה, ייתכן), תיקון קישור לפירושונים |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ynet |
||
שורה 23:
המצב ניתן לאבחון קליני על ידי בדיקת רגישות ללקטוז, בדיקת נשימה למימן, או בדיקת [[חומציות]] ה[[צואה]].
הסימפטומים של אי-סבילות ללקטוז מופיעים לאחר צריכה של חלב ומוצרי חלב ונעלמים לאחר הפסקת הצריכה{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4014358,00.html "רגישות ללקטוז? - לא חייבים לוותר על מוצרי חלב"],{{כ}} 17 בינואר 2011,
==שכיחות==
כחמישית בלבד מהאנשים בתרבות המערב סובלים מרגישות ללקטוז. רגישות זו מתפתחת אצלם, לרוב אחרי גיל 15-14 והיא נובעת מירידה הדרגתית שחלה עם השנים בכמות ובבפעילות הלקטאז. ילדים קטנים בדרך כלל אינם מפתחים תסמינים של רגישות ללקטוז. כלומר, רוב האנשים עם חסר בלקטאז חוו את תחילת התסמינים בגיל ההתבגרות ולאחריו{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4128389,00.html "בריא לאכול ביצים, מלח וחלב? 8 מזונות במחלוקת",{{כ}} 4 באוקטובר 2011,
קיימות דרגות שונות של רגישות ללקטוז. על פי מסקנות נייר עמדה של המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית ([[המכונים הלאומיים לבריאות|NIH]]), שפורסם בפברואר 2010, רוב האנשים ב[[העולם המערבי|חברה המערבית]], שיש אצלם ספיגה לקויה של לקטוז, אינם סובלים ברמה קלינית, אלא ברמה פחותה בהרבה. רובם יכולים לצרוך כמות השווה לכוס חלב ביום, מבלי לסבול מסימפטומים כלשהם{{הערה|שם=autogenerated1|1=[http://consensus.nih.gov/2010/lactose.htm NIH Consensus Development Conference - Lactose Intolerance and Health, February 2010]}}. בעלי רגישות ללקטוז גם יכולים לרוב לצרוך חלב דל או נטול לקטוז, או לחלופין כמויות קטנות של לקטוז, כגון אלו המצויות ביוגורט, בקוטג' ובגבינות קשות. רק מיעוט מקרב הסובלים מרגישות ללקטוז אינם מסוגלים כלל לעכל מוצרי חלב.
|