אנה זגרס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1וראקרוס
מ ←‏חייה: תיקנתי דקדוק
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 7:
בשנת [[1925]] נישאה זגרס ל[[סוציולוג]] ההונגרי לאסלו רדוואני (László Radványi). בני הזוג עברו לברלין, שם נולד בנם פטר בשנת 1926. בשנה שלאחר מכן פרסמה את סיפורה Grubestch תחת שם העט "זגרס" (ללא ציון שם פרטי), והביקורת הניחה כי המחבר הוא גבר. את שם העט זגרס שאלה מאמן התחריט והציור ההולנדי הנערץ עליה [[הרקולס זגרס]].
 
בשנת [[1928]] נולדה הבת רות, וזגרס פרסמה את ספרה הראשון "מרד הדייגים של סט. ברברה" תחת שם העט אנה זגרס. על ספר ביכורים זה הוענק לה כבר באותה השנה פרס [[היינריך פון קלייסט|קלייסט]]. זגרס הצטרפה ל{{ה|מפלגה הקומוניסטית של גרמניה}} וכעבור שנה הייתה בין המייסדות של ארגון הסופרים הפרולטריים-מהפכניים. בשנת 1930 נסעה לראשונה ל[[ברית המועצות]]. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון נעצרה לתקופה קצרה בידי ה[[גסטאפו]];. ספריה נאסרו בגרמניה ו[[שריפת ספרים|הועלו באש]]. מעט לאחר מכן עלה בידה להימלט ל[[שווייץ]], ומשם המשיכה ל[[פריז]].
 
בגלותה הכפוייה בפריז השתתפה בכתבי עת של גולים גרמנים, והייתה בין עורכי כתב העת Neue Deutsche Blätter. בשנת 1935 הייתה בין מקימי ארגון ההגנה של סופרים גרמנים בפריז. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] וכיבוש פריז בידי הגרמנים נעצר בעלה בדרום צרפת. זגרס וילדיה הצליחו לחמוק מן העיר הכבושה אל דרום צרפת, שבו שלט [[אנרי פיליפ פטן|פטן]]. ב[[מרסיי]] השתדלה למען שחרור בעלה ובדקה אפשרויות ליציאה מצרפת. תקופה זו בחייה סיפקה את הרקע לרומאן "טרנזיט" שראה אור בשנת 1944.