אנה זגרס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←חייה: תיקנתי דקדוק תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
מ ←חייה: תיקנתי דקדוק תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
||
שורה 11:
בגלותה הכפוייה בפריז השתתפה בכתבי עת של גולים גרמנים, והייתה בין עורכי כתב העת Neue Deutsche Blätter. בשנת 1935 הייתה בין מקימי ארגון ההגנה של סופרים גרמנים בפריז. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] וכיבוש פריז בידי הגרמנים נעצר בעלה בדרום צרפת. זגרס וילדיה הצליחו לחמוק מן העיר הכבושה אל דרום צרפת, שבו שלט [[אנרי פיליפ פטן|פטן]]. ב[[מרסיי]] השתדלה למען שחרור בעלה ובדקה אפשרויות ליציאה מצרפת. תקופה זו בחייה סיפקה את הרקע לרומאן "טרנזיט" שראה אור בשנת 1944.
במרץ [[1941]] הצליחו זגרס ומשפחתה לעקור מ[[מרסיי]] ל[[מקסיקו סיטי]] דרך [[מרטיניק]], [[ניו יורק]] ו[[וראקרוס]]. בעלה, שאימץ בינתיים את השם הגרמני יוהאן-לורנץ שמידט, מצא עבודה באוניברסיטאות בעיר. זגרס הקימה את "מועדון [[היינריך היינה]]" האנטי-[[פשיזם|פשיסטי]] ועמדה בראשו. היא הייתה בין מייסדי [[הוועד הלאומי למען גרמניה החופשית]] וערכה את בטאונו. בשנת 1942 ראה אור הרומן הנודע ביותר שלה, "[[הצלב השביעי (ספר)|הצלב השביעי]]". ביוני 1943 נפצעה קשה בתאונת דרכים, שחייבה את אשפוזה הממושך. בשנת 1944 הסריט [[פרד זינמן]] את ספרה "הצלב השביעי" והצלחת הסרט הקנתה לה פרסום עולמי.
[[תמונה:Bundesarchiv Bild 183-P1202-316, Anna Seghers, Schriftstellerin.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אנה זגרס (1975)]]
בשנת [[1947]] עזבה זגרס את מקסיקו ושבה לברלין, שם חיה תחילה במערב העיר והייתה חברה ב[[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה]]. בשנה זו הוענק לה [[פרס ביכנר]]. בשנת 1950 עברה ל[[מזרח ברלין]], והייתה בין המקימות של [[האקדמיה הגרמנית לאמנויות]]. בשנת 1951 הוענק לה הפרס הלאומי של מזרח גרמניה ו[[פרס סטלין לשלום]], היא יצאה למסע ל[[הרפובליקה העממית של סין|רפובליקה העממית של סין]]. בין 1952 ל-1978 הייתה נשיאת ארגון הסופרים של [[מזרח גרמניה]]. בשנת 1955 עברה להתגורר עם בעלה בשכונת אדלרסהוף, ברחוב שנושא כיום את שמה.
| |||