ס.ל.א מרשל – הבדלי גרסאות

מרשל נולד בעיירה קטסקיל במדינת [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שירת ב[[צבא ארצות הברית]] ב[[אוגדה|דיווזיית]] ה[[חיל רגלים|רגלים]] 90, אולם לא השתתף בלחימה. בשנת [[1919]] הוסמך לקצונה.

 

 

מחקרו החשוב ביותר פורסם בספרו "'''אנשים מול אש'''". בספרו קבע מרשל ש- 75% מכלל לוחמי הרגלים בצבא האמריקני כלל לא ירו בנשקם במהלך הקרב<ref>ס.ל.א מרשל, "'''אנשים מול אש'''", הוצאת [[מערכות]], [[2001]], עמודים 47-48.</ref>, וכי יש לשפר את הכשרת ה[[לוחם|לוחמים]] הן בתחום השימוש ב[[נשק]] החדיש והן בתחום ההתמודדות המנטלית וההסתגלות של הלוחמים לעוצמת האש שמפעיל האויב ב[[קרב]]<ref>ס.ל.א מרשל, "'''אנשים מול אש'''", הוצאת [[מערכות]], [[2001]], עמוד 18.</ref>. מרשל מציע במחקרו כי החיילים יחונכו להרבות בירי בעת לחימה וכי על המפקד להקפיד ולהורות על אנשיו לפתוח באש ולהוסיף ולירות<ref>ס.ל.א מרשל, "'''אנשים מול אש'''", הוצאת [[מערכות]], [[2001]], עמודים 57-76.</ref>. הספר ניתן בצה"ל כשי לבוגרי קורסי פיקוד ב[[חיל הרגלים]], ובהם [[קורס קציני חי"ר|קורס קצינים]] ו[[קורס מ"כים חי"ר|קורס מפקדי כיתות]], וללוחמי ומפקדי [[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות מובחרות]].